בשנת 2005 התגלתה בישראל פרשה פלילית בדבר שימוש בתוכנת מחשב מסוג "סוס טרויאני" על מנת לשאוב מידע עסקי מחברות ואנשים פרטיים, שלא כחוק. בעקבות חשיפת הפרשה, הועמדו לדין מפתחי תוכנת המחשב ומספר חוקרים פרטיים שהשתמשו בה על מנת לשאוב מידע מחברות שונות ולמכור אותו למתחרים. להלן הכרעת הדין של אחד מהנאשמים בפרשה.


יש לך שאלה?
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום פלילי

 

במקרה זה, הוגש נגד הנאשם כתב אישום בגין מעורבותו בריגול עסקי, יחד עם שישה נאשמים נוספים. על פי הנטען בכתב האישום, במועד קרות האירועים, הנאשם עבד כחוקר פרטי וניהל משרד עם שותף. במסגרת עיסוקם, השניים החדירו תוכנת מחשב מסוג "סוס טרויאני", שפותחה על ידי אחרים, למחשבים של הקורבנות, במטרה לשאוב מידע עסקי.


תוכנת המחשב הוחדרה במסווה של הצעה עסקית שנשלחה לקורבנות בדואר האלקטרוני או באמצעות תקליטור שנשלח לאחרונים. לאחר ההחדרה, החל תאריך אוטומטי של שליחת מידע מהמחשב של הקורבן לשרת שהוגדר מראש והיה בבעלות משרד החקירות. אחת לכמה זמן, הנאשם ושותפו נכנסו לשרת, הורידו למחשביהם האישיים את המידע שנשלח ממחשבי הקורבנות והעבירו אותו לידי מי שהזמין את הפרטים.


הלכה למעשה, נטען שעיקר תפקידו של הנאשם היה העברת מידע למזמינים, הרחבת פעילות המשרד בתחום הריגול העסקי, גיוס מזמינים חדשים וקשר שוטף מול הלקוחות הקיימים. כתב האישום ייחס לנאשם את העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, חדירה לחומר מחשב על מנת לעבור עבירה אחרת, החדרת נגיף מחשב, שימוש שלא כדין בהאזנת סתר, פגיעה בפרטיות וניהול מאגר מידע בלתי מורשה. הנאשם כפר בעובדות שיוחסו לו.


פרשת התביעה וההגנה


פרשת התביעה כללה ראיות שונות כגון שרתי המחשב שנתפסו, אביזרי אחסון מידע ומחשבים שנמצאו בבית הנאשם ושותפו, לרבות מידע שנמצא עליהם שכלל קבצים ממחשבי הקורבנות; עדויות של חוקרי המשטרה שהיו מעורבים בתהליך החקירה, של הקורבנות ושל יתר הנאשמים. מנגד, הנאשם כפר בהאשמות שיוחסו לו וטען שלא היה בקשר עסקי עם מפתחי תוכנת הריגול ושמעולם לא השתמש בה. בנוסף, לטענתו, הוא ניהל משרד חקירות פרטי משלו והאדם שלכאורה היה שותפו, לא היה כזה. אלא, בין השניים היו שיתופי פעולה אחת לכמה זמן ותו לא.


הכרעה


לאחר שמיעת העדויות וסקירת הראיות השונות, השופט החליט להרשיע את הנאשם. הוא פסק שהתנהגותו של האחרון שביקש מחד גיסא לשמור על זכות השתיקה, סירב להשיב לשאלות ולשתף פעולה עם החוקרים ומאידך גיסא, התנהג בצורה עוינת כלפי התביעה והתחמק ממתן תשובות ברורות לשאלות שהוצגו לו, לא עלתה בקנה אחד עם טענתו באשר להיעדר מעורבותו. על כן, עלה ספק באשר לאמינות גרסתו.


למעשה, השופט קבע שהתנהגותו של הנאשם בבית המשפט חיזקה את ראיות התביעה מאחר ולא ניתן הסבר מתקבל על הדעת להאשמות שהוצגו נגדו. לא זו אף זו, הנאשם נמנע מלהביא עדים שיעידו לזכותו ועל כן, הימנעות זו נזקפה בסופו של דבר לחובתו. לסיכום, השופט הרשיע את הנאשם בעבירות שפורטו לעיל, אך זיכה אותו מסיוע לביצוע העבירות ביחס לחלק מהקורבנות. זאת לאחר שנקבע שביחס לאותם קורבנות, הנאשם לא היה מודע לאחסון המידע העסקי שלהם בשרת והאפשרות להשתמש בו.