הרכב שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה, הרשיע עתה את הנאשם באביה גססה תושב נהריה יליד 1974 , עפ"י הודאתו בהתאם להסדר טיעון,  ברצח אשתו ובהריגת בתו (בת השמונה) , כיבד את הסדר הטיעון וגזר עליו מאסר עולם וכן 20 שנות מאסר, שמתוכן 10 שנים יצטברו למאסר העולם והיתרה תחפוף עונש חובה זה.
הרכב השופטים: אב"ד סגן הנשיא אילן שיף והשופטות חני הורוביץ וצילה קינן.
 
רקע:
מכתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם עלה לישראל בספטמבר 2005, ביחד עם אשתו המנוחה קאנו גססה ז"ל ובתם היחידה, בת 8 שנים, האימנאיוט .  המשפחה התגוררה בקומה החמישית במעון הקליטה "תפוז", בנהריה. בתאריך 7.9.07, בסמוך לשעה 02.20, התעורר הנאשם משנתו ומתוך כוונה לגרום למותה של אשתו ולאחר שהחליט להמיתה, נטל בידו סכין שאורך להבה כ- 20 ס"מ ניגש אל המנוחה אשר ישנה במיטתה ודקר אותה בצווארה, באמצעות הסכין, 13 דקירות.
לאחר שהחל לדקור את המנוחה, היא התעוררה משנתה, אחזה בידו השמאלית של הנאשם והחלה לצעוק. הנאשם לא שעה לצעקותיה והמשיך לדקור אותה בסכין, בכף ידה השמאלית וכן דקר אותה 3 דקירות בבית החזה ו-11 דקירות בפניה. בתו המנוחה של הנאשם, אשר ישנה בסמוך לאמה, התעוררה לשמע זעקות אמה. הבת תפסה את הנאשם ברגלו ואז אחז בה הנאשם והרים אותה בידיו. הבת צעקה "באבי תעזוב אותי" והנאשם השליך את בתו מחלון חדרם שבקומה החמישית. הבת נפלה וגופה נחבט בקרקע.   מיד לאחר מכן התקשר הנאשם לאחותה של המנוחה, סיפר לה שרצח את אשתו ואז קפץ מן החלון.  עוד בטרם הגיעו כוחות ההצלה למקום, נפחו האשה והבת את נשמתם, וזאת כתוצאה ממעשי הנאשם.
 
מלכתחילה הועמד הנאשם לדין והואשם בביצוע שתי עבירות של רצח, שנעברו, כנטען, כלפי אשתו המנוחה וכלפי בתו המנוחה. לאחר שהתקיימו מספר ישיבות, הגיעו הצדדים להסדר טעון, במסגרתו הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן, בעבירות רצח והריגה והסדר הטעון כלל את ההסכמות הבאות:
א.  על הנאשם ייגזר עונש של מאסר עולם בגין עבירת הרצח;
ב.  הצדדים יבקשו מביהמ"ש להשית על הנאשם, בגין עבירת ההריגה, עונש של 20 שנות מאסר, מתוכן 10 שנים במצטבר לעונש של מאסר עולם ו-10 שנים בחופף.
 
ב"כ המאשימה ביקשה לאמץ את הסדר הטעון בהסבירה כי הגיעה להסדר לענין המרת סעיף האישום בשל קטילת חיי הבת המנוחה, שכן לא היו בידי התביעה ראיות מספיקות להוכחת הכוונה המיוחדת, הנדרשת לשם ביסוס עבירת הרצח בכל הקשור למעשה זה.  

הרכב השופטים ציין כי מעשיו של הנאשם מזעזעים בחומרתם. ברצף מעשים, בחשכת הליל, קטל את חייה של אשתו ב-28 דקירות סכין והרג את בתו יחידתו, אשר כה אהב. לא בכדי התקשה להסביר את מעשיו הזוועתיים, שהרי כל בן אנוש יתקשה ליתן הסבר למעשי אדם הרוצח את אשתו ואחר כך משליך את בתו מבעד לחלון הקומה החמישית. בפרט אמורים הדברים לגבי מי שלפי הראיות, טיפל בבתו במסירות ודאג לכל צרכיה, באהבה רבה.
עוד הבהירו שופטי ההרכב כי בהתחשב בנסיבות המזעזעות, הגיעו הצדדים לידי הסכמה ראויה, כי על הנאשם יוטל עונש המקסימלי בגין עבירת ההריגה.
השופטים ציינו כי ב"כ הצדדים הביאו לידיעתם את הנסיבות לקולא שהביאו אותם לבקשה המשותפת, כי מתוך 20 שנות המאסר שיושתו על הנאשם, בגין עבירת ההריגה, "רק" 10 שנים יצטברו לעונש מאסר העולם, בציינם כי מעשה הרצח ומעשה ההריגה בוצעו ברצף אחד. הם הדגישו כי הנאשם בא על עונשו הן בפציעתו הקשה עקב ניסיון ההתאבדות בשל מעשיו, והן בענישה שהמיט על עצמו במעשה הרצח וההריגה.  ובהקשר זה ציינו השופטים כי מהדהדת באוזניהם אמירתו של הנאשם, בדברו האחרון, "הלוואי שלא הייתי שורד".
בשל הנימוקים אלה ויתר הנימוקים לקולא, שנמנו על ידי ב"כ הצדדים, לא ראו שופטי ההרכב סיבה לסטות מהסדר הטעון.