שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה משה גל עד גזר על הנאשמת ##### בת 25 , מקריית מוצקין, גרושה ואם לשני ילדים שהורשעה עפ"י הודאתה בגרימת חבלות חמורות בנשק קר, 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי ו-6 חודשי מאסר על תנאי (לפי סוגי העבירות), פיצוי למתלוננת בסך של 10,000 ₪ ו צו מבחן למשך 18 חודשים .


רקע:


מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריך 12.9.08, סמוך לחצות, בילתה הנאשמת בדירתה אשר בקרית מוצקין יחד עם שתי חברותיה, אחת מהן המתלוננת בת 27, ושתו אלכוהול. בשלב מסוים ולאחר ויכוח בין החברות לבין שכנתה של הנאשמת, ביקשה הנאשמת מחברותיה לעזוב את הדירה.

 

 בהמשך לבקשה זו התפתח ויכוח בין הנאשמת למתלוננת שעזבה את הדירה ויצאה. על רקע הויכוח, נטלה הנאשמת סכין מטבח מהדירה, יצאה אחרי חברותיה לרחוב ודקרה את המתלוננת שתי דקירות, האחת בצווארה והשניה בגבה.

 

המתלוננת הובהלה לבית החולים שם נותחה ואושפזה.


השופט גלעד ציין בגזר הדין כי מעשי אלימות תוך שימוש בסכין או בנשק קר מחייבים תגובה עונשית חריפה מצד בית המשפט ולרוב, מחייבת החמרה בעונשם של הדוקרים, תוך דחיית נימוקים המעוגנים בנסיבותיהם האישיות.

 

במסגרת הנימוקים לחומרה נתן דעתו לכאביה – הפיסיים והנפשיים – של המתלוננת כפי שעלו מהצהרתה, התעודות הרפואיות ותמונות פציעותיה. אולם, אין בידו לקבל את טענות ב"כ המאשימה בדבר היות מעשה הנאשמת "מעשה שקול" שבוצע לאחר שהנאשמת "גמרה אומר לפגוע בחברתה", "ללא היסוס".

 

שכן, בעובדות כתב האישום נטען כי לפני ביצוע העבירה, הנאשמת שתתה אלכוהול יחד עם שתי חברותיה.

 

בשל העדר עבר פלילי הניח לטובת הנאשמת כי בשל שתיית האלכוהול נפגם שיקול דעתה. השופט הבהיר כי אין שתיית אלכוהול מהווה מגן או מקלט לעבריינים אלא, שלא ניתן לומר, כי במקרה זה פעלה הנאשמת בקור רוח ובצורה שקולה.


במקרה זה נסיבותיה האישיות של הנאשמת הינן מיוחדות ויוצאות דופן ויש לחרוג מן המתווה, הראוי בדרך כלל לעבירות חבלה, הכולל מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה משמעותית. מ דובר בנאשמת אשר יש סיכוי ממשי שתחזור למוטב ותהיה אם שתגדל את ילדיה הקטנים. כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן, שירותי הרווחה, לאחר שעקבו תקופה ארוכה אחר התקדמותה, השיבו לחיקה את בנה הפעוט, דבר הנותן תקווה לשיקום הנאשמת ובנה.

 

לעומת זאת, השתת מאסר בפועל עליה יביא להחזרת הבן הפעוט למקלט החירום ונטל גידולו ייפול על הציבור כולו.

 

אינטרס הציבור במקרה זה, הבהיר השופט הינו לעשיית נסיון שיקומי, וגידול הילד על ידי אימו ולאו דווקא להשתת מאסר בפועל על האם.


השופט גלעד הוסיף את הדברים הבאים בתום גזה"ד :"לא אניח קולמוסי מידי בטרם אומר כי במידה רבה הכריע את הכף לקולא, הנזק העלול להיגרם לבנה הפעוט של הנאשמת אם אימו תנטוש אותו שוב ותישלח לרצות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

 

 דרכו של עולם שהורים מגנים על ילדיהם. במקרה זה נתהפכו היוצרות. הילד, "הגן" על אימו ומנע – בגופו ונשמתו- את טריקת דלתות הברזל של הכלא מאחוריה.יש לקוות שהנאשמת למדה את הלקח ותדע לגדלו ולחנכו באהבה ובמסירות ובכך "תחזיר את החוב" שהיא חבה לו".