סגן וממלא מקום נשיא ביהמ"ש המחוזי בנצרת השופט יצחק כהן, גזר עתה את דינם של שני הנאשמים בפרשת הריגתה של הילדה המנוחה טל זינו ז"ל.


הנאשם אסעד שיבלי אשר הורשע בעבירות של הריגה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה בזמן פסילה, גרם נזק לאדם ולרכוש, נהיגה ללא ביטוח, נהיגת טרקטורון בכביש, הסעת נוסע על טרקטורון, ונהיגה בטרקטורון ללא קסדה ובכביש ראשי, נדון לעונשים הבאים :

 

 12 שנות מאסר, מתוכן 9 שנות מאסר בפועל, ושלש על תנאי פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה, לתקופה של 12 שנים מיום שחרורו בפועל, פיצוי משפחת המנוחה בסך 50,000 ₪ ותשלום קנס כדי סך 15,000 ₪.

חברו הנאשם מוחמד שיבלי, אשר זוכה מעבירות של הריגה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב ואי-דיווח, והורשע בעבירת סיוע להפקרה לאחר פגיעה נדון ל- 24 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי של 12 חודשים, פצוי משפחת המנוחה בסך 15,000 ₪, תשלום קנס בסך 5,000 ₪ ופסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה למשך 5 שנים בפועל ושנה על תנאי.


השופט כהן פתח את גזה"ד במילים הבאות: "עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶיך" (תהילים, קי’, ג’).

טל זינו ז"ל, אשר נולדה ביום 22/4/98, נקטפה בדמי ימיה ביום 21/9/07 ולא זכתה לנדבת החיים ככאלה, ולא עמד לה, למרבה הצער, טל ברכה למלכות (כלשון רד"ק בפרשנותו).

רקע:


הנאשמים הורשעו לאחר שביום 21.9.07, יום הכיפורים, בסמוך לשעה 18:15-18:30, הגיעו רכובים על הטרקטורון מכפר שיבלי לכפר תבור, לאזור בית הכנסת אשר המה אנשים אותה השעה.


הנאשמים נסעו במהירות גבוהה, באופן פרוע ובעוצמת רעש מוגברת של המנוע, לא שעו לסימוני אנשים מבוהלים ששהו על הכביש וביקשו מהם לעצור, נסעו בין היתר, על שני הגלגלים האחוריים של הטרקטורון כששני הגלגלים הקדמיים מורמים באוויר והמשיכו בדהרה לכיוון הקהל שהתרכז בקרבת בית הכנסת, כתוצאה מכך פגעו והרגו את הילדה טל זינו ז"ל, אשר היתה אותה השעה רכובה על אופניה, הנאשמים אף שידעו שפגעו באדם, לא עצרו ולא הושיטו עזרה, כי אם המשיכו בנסיעה תוך כוונה להימלט.

השופט כהן ציין כי דבר לא ישיב מאור עיניה הכבויות של ילדה, המביטה אליו בעת גזירת הדין אולם אסור שהכאב והטרגדיה הקשים יפגעו במידתיות הראויה, בהתייחסות לנאשמים כאינדיבידואלים.


בהתייחס לנאשם אסעד שיבלי ציין השופט כי הוא נהג תוך מודעות ליום כיפור והמנהגים ליום זה, נהג תוך תעוזה עבריינית, באורח אכזר, פזיזות, אי אכפתיות גבוהה, הפקרות, קלות דעת בלתי נסבלת, דהר אל תוך הקהל באופן פרוע במהירות גבוהה, באורות גבוהים וברעש מוגבר של המנוע בטרקטורון בו הוסרו לוחות הזיהוי, במקום אסור לנסיעת הטרקטורון ובהיותו בפסילה מלנהוג.

 

לאחר הפגיעה ניסה להסתתר ועד כי נתפס. בנוסף, לא נמצאו סימני בלימה, לא בוצעה האטה ולמרות שדה ראיה פתוח של 100- 150 מ’ לפחות, תאורה טובה , כביש ישר, יבש והתראת שני אנשים להאט ולעצור (ועד כי כמעט פגע בהם).


עוד הוסיף השופט כי טענת נאשם 1 בפני קצין המבחן, כי התאונה ארעה מאחר ואיבד שליטה על הטרקטורון, לאחר שהושלכו עליו אבנים, גרסה שכאמור הוכחה כשקרית, מעידה על חוסר הפנמת מעשיו הפסולים.

השופט ציין כי בנוסף, צורמים דבריו המופיעים בתסקיר לפיהם הנאשם הביע כאב מול תוצאות האירוע, אומללות ורחמים עצמיים אודות גורלו שלו ולא בדל של מילת חרטה. גם במועד זה לא השכיל לקשר בין תוצאת האירוע, לבין מעשיו שלו ולהביע את החרטה הנדרשת, תחת זאת מיקם עצמו במרכזה של הטרגדיה.


עוד הוסיף השופט כי לא שוכנע בחרטה מספקת וראויה של הנאשם, כפי המצופה מאדם אשר היה מעורב במישרין או בעקיפין בגדיעת חיים, בפרט חייה של ילדה רכה בשנים.


הנאשם הותיר רושם בלתי מהימן בעדותו, התייחס בזלזול ובזחיחות להליך, עיוות את המציאות לזו הנוחה לו ביצע רף כמעט עליון של הריגה. אין מ דובר ב"תאונת דרכים" רגילה, אלא במעשה עברייני, נפשע וחמור בו שימש הטרקטורון ככלי משחית.

 

לאור חומרת נסיבות המקרה ונגע תאונות הדרכים המצלק בחברתנו ללא הרף, קבע השופט כי על הנאשם ייגזר מאסר ממושך.

לגבי הנאשם השני- מוחמד שיבלי, ציין השופט כי זה ברח ממקום התאונה, מבלי להושיט עזרה ומבלי לדווח עליה, ואף המשיך להסתתר מפני המשטרה עד ליום 28.9.07, עת הסגיר את עצמו, כל זאת אף שידע כי המשטרה מחפשת אותו ומעוניינת לחוקרו.

 

גרסת הנאשם לפיה נמלט ממקום התאונה מאחר וניסה למלט עצמו מזעם ההמון, נסתרה מפורשות בהכרעת הדין, באשר לא הוכחה כל אלימות בשלב בו ברח.

 

כן עמד השופט על חומרתה וכיעורה של עבירת ההפקרה, אשר מטיבה, מעידה על כשל מוסרי חמור, ומאידך צויין כי הנאשם הביע חרטה על מעשיו, שהה במעצר ממושך עד כה וביקש לשקם את חייו.


ת.פ. 1144-07 נ