הרכב שופטי ביהמ"ש המחוזי בנצרת גזר על שני נאשמים מקריית שמונה שהורשעו עפ"י הודאתם בהתאם להסדר טיעון בפרשת רצח כפול של המנוחים יבגני דיאקוב ז"ל נער בן פחות מ- 18 ואנטולי זיסקין ז"ל , עונשים כמפורט להלן:
פליקס (צ’ארלס) גוטליב יליד 1984 רווק -20 שנות מאסר ו- 30 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.
ולדיסלב בטנין יליד 1985 נשוי ואב לבן- שני מאסרי עולם, אשר ירוצו כך, ששבע שנות מאסר מתוך מאסר עולם אחד יצטברו לעונש מאסר העולם השני, ואילו יתרת העונש תרוצה בחופף וכן 36 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים.
הנאשמים הורשעו בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, סחיטה בכוח ורצח, קשר לפשע, ושיבוש מהלכי משפט, כאשר נאשם 1 הורשע גם בעבירת של סיוע לרצח ונאשם 2 בעבירת רצח נוספת.
הרכב השופטים: אב"ד השופטת נחמה מוניץ והשופטים אטרש שאהר ועאטף עיילבוני.
רקע:
בסביבות חודש יוני 2007, הלכו הנאשם 2 ולדיסלב בטנין ואשתו יבגניה ברח’ שפרינצק, ועברו ליד המנוח אנטולי ואשתו, אשר ישבו על המדרגות ברחוב. אנטולי לא זז ממקומו על מנת לפנות דרך ליבגניה, אשר התקשתה לעבור.
התנהגותו של אנטולי הכעיסה את הנאשם 2, שהיה קנאי מאד לאשתו. בהמשך לכך בתאריך 3.8.07 התפתח דין ודברים בפארק הזהב בקריית שמונה, במהלכו האשים הנאשם 2 את אנטולי כי פגע בכבודה של יבגניה וטען כי על אנטולי לפצותו בתשלום כספי ותקף אותו במכות.
הנאשמים ובוריס מנקין, צעיר תושב קרית שמונה וקרוב משפחה של יבגניה לקחו את אנטולי לספסל באיזור מרוחק בפארק, ותקפו אותו בצוותא במכות אגרוף בפניו, וגרמו לו לחבלות ולדימום בפניו.
אח"כ הנאשמים ויבגני עקבו אחרי אנטולי בצאתו מהפארק והנאשמים תקפו אותו בצוותא, חנקו אותו, היכו אותו בראשו בחפץ קהה, חתכו את צווארו שלוש פעמים במכשיר חד ששיסף את גרונו, ודקרו אותו בבטנו ובגבו שלוש פעמים. כתוצאה ממעשיהם אנטולי מת והנאשמים השליכו את גופתו לתוך ערוץ נחל עין הזהב, העובר מתחת לדרך העפר, ושבו עם יבגני אל הפארק.
בסמוך לשעה 01:00-01:30 בתאריך 4.8.07, לאחר שספרו לבוריס מנקין את המאורעות הוא העלה את החשש, כי יבגני, שהינו נער צעיר, תמים ובלתי מנוסה בחקירות משטרה, עלול להישבר אם ייחקר, ולהסגיר את הנאשמים כמבצעי הרצח.
הנאשמים הסכימו אף הם, כי יבגני עלול להלשין עליהם. על כן, סיכמו הנאשמים ובוריס לרצוח גם את יבגני, וקשרו ביניהם קשר לקרוא לו ולרצוח אותו, על מנת שלא יעיד נגדם.
בהמשך הלילה קרא בוריס ליבגני להצטרף אליו ואל הנאשמים , הסיר חולצתו, ובמפתיע כרך את החולצה סביב צווארו של יבגני חנק אותו והפילו ארצה. בהמשך, הכה הנאשם 2 את יבגני בראשו בכוח בקרש עץ שמצא במקום. בוריס הרים אבן והיכה בה בראשו, והנאשם 2 הוסיף והיכה אותו באבן.
משנוכחו לדעת כי יבגני עודו חי ומפרפר, הניחו הנאשם 2 ובוריס, את הקרש על צווארו ודרכו על הקרש על מנת להפעיל לחץ על גרונו, עד שחדל לזוז. הנאשם 2 ובוריס ביצעו כל זאת בנוכחותו ובהסכמתו של הנאשם 1.
בנוסף, במהלך מעצרו אושפז הנאשם 1 במרכז לבריאות הנפש "שער מנשה" לצרכי הסתכלות, בהתאם לצו של בית משפט השלום בעכו. במהלכו תקף שוטר שלא איפשר לו עפ"י ההוראות לשוחח טלפונית, בכך שהיכה אותו בצווארו מאחור והפיל אותווניסה בכוח לחנוק אותו, עד אשר השתלטו עליו השוטר וצוות העובדים בבית החולים.
הרכב השופטים ציין כי התנהגותם של הנאשמים הן במהלך ביצוע מעשיהם האלימים והאכזריים שגרמו לרציחתם של אנטולי ויבגני, וקור הרוח שלהם לאחר מעשי הרצח, מלמדים על אלימותם חסרת הגבולות ועל מסוכנותם הרבה לכלל הציבור. בהתנהגותם רמסו הנאשמים עד עפר את הערך של קדושת חיי אדם.
מעשיהם הנפשעים של הנאשמים, אשר הביאו בכוונה תחילה למותם של שני בני אנוש, ותוצאותיהם הקשות של מעשים אלה על משפחותיהם של הקורבנות, מחייבים גזירת ענישה מחמירה ברף הגבוה.
יחד עם האמור ציינו השופטים כי במקרה דנן קיימים שיקולים כבדי משקל התומכים באישורו של הסדר הטיעון שהוצע על-ידי הצדדים.
על-פי התיעוד הרפואי, חוות הדעת הפסיכיאטריות והעדויות שנשמעו, נמצא כי נאשם 1 ביצע את עבירת הרצח נשוא האישום הראשון במצב שבו בשל הפרעה נפשית חמורה הוגבלה יכולתו במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש, להבין את המעשה ו/או להימנע מעשייתו, באופן שניתן לגזור על נאשם 1 עונש מופחת ממאסר עולם חובה, בהתאם להוראות חוק העונשין, שנועד ליתן מענה למקרים חריגים, שלנוכח נסיבותיהם הייחודיות, תחושת הצדק דוחקת להפחית מעונש החובה הקבוע בחוק.
עוד הובהר כי הסדר הטיעון לגבי נאשם 2 נבע מקשיים ראיתיים, כפי שנטען על-ידי ב"כ המאשימה. בנוסף, מסתבר כי גם נאשם זה היה במעקב פסיכיאטרי עובר לביצוע המעשים, כפי שעולה משתי התעודות הרפואיות שהוגשו על-ידי בא כוחו.
הרכב השופטים סיים את דבריו בנוגע לעונש בציינו כי בנסיבותיו הספציפיות של מקרה זה, הסדר הטיעון הינו ראוי, סביר ומאוזן ואין בנמצא נימוקים מיוחדים שלא לכבדו או לחרוג ממנו; לפיכך, הוחלט לאמץ את הסדר הטיעון.
פח 536/07
.JPG)
