נשיאת ביהמ"ש המחוזי בחיפה בלהה גילאור נתנה שתי החלטות הנוגעות למינוי מומחה רפואי, הן לנפגע ישיר והן לנפגע משני, מקום בו הדין החל על תאונה הוא הדין הפלשתינאי ולא הדין הישראלי.
רקע:
התובע 1, תושב חברון, היה מעורב בחודש יולי 2007 בתאונת דרכים שהתרחשה בעירו במהלכה נפגע על ידי משאית שהייתה מבוטחת כדין אצל הנתבעת 2-חב’ הכשרת היישוב. התביעה, המושתתת על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוגשה בגין הנזקים הישירים שנגרמו לתובע 1 ובגין נזק נפשי שנגרם לאמו התובעת מספר 3, כנפגעת משנית שהייתה כביכול עדה לתאונה.
(בדיון הובהר כי התובעת 3 לא הייתה עדה לתאונה וזאת מבלי לפגוע בטענתה בדבר קיומו של נזק נפשי כאמור). בד בבד עם הגשת התביעה הגישו התובעים בקשה לפי חוק הפלת"ד למינוי מומחים רפואיים לתובע 1 ולמינוי פסיכיאטר לבדיקתה של התובעת 3.
בהחלטתה של הנשיאה מיום- 22.11.09 נדונה לראשונה בפסיקה , השאלה האם יש למנות מומחה רפואי לבחינת קיומו של נזק נפשי לנפגע משני על פי הלכת אלסוחה שעה שהדין המהותי הינו הפלשתיני .
הנשיאה ציינה כי חוק הפלת"ד אינו חל בעניינם בשים לב למועד התאונה והיותם תושבי הרשות הפלסטינית. ראש הנזק היחיד הנטען ביחס לאֵם הוא נזק נפשי לנפגע משני. ראש נזק זה, שאינו נמנה על סוגי הנזקים הכלולים בחקיקה, הוכר לראשונה בשיטת המשפט הישראלית בהלכת אלסוחה ובפסיקה שהתפתחה ממנה.
נקבע כי השאלה בדבר עצם קיומה של זכות פיצוי בגין ראש נזק מסוים הינה שאלה מהותית ולא שאלה פרוצדוראלית ולפיכך כפופה לדין המהותי החל על העוולה ולא לדין הפורום (החוק הישראלי) . מאחר וטרם הוכח שראש נזק זה, במהותו, קיים גם בדין הפלסטיני החל על התביעה, הרי שלא ניתן לדון בבקשה למינוי פסיכיאטר לתובעת 3 ודינה, בשלב זה, להידחות.
הנשיאה הוסיפה כי רק לאחר שיוכח – אם יוכח - כי ראש הנזק הנ"ל קיים בדין הפלשתיני יהיה מקום לקבוע מהי הדרך הפרוצדוראלית הראויה ליישומו על ידי מינוי מומחה מטעם בית המשפט על פי חוק הפלת"ד או על ידי מומחים מטעם הצדדים על פי פקודת הנזיקין.
בסיפא של אותה החלטה קבעה הנשיאה כי כל הנושאים הדיוניים הנוגעים לאותו תיק ראוי שידונו על פי פקודת הנזיקין הישראלית ולא על פי חוק הפלת"ד שההסדרים הדיוניים בו משקפים את הגיונו ותכליתו.
בהחלטתה מיום 8.12.09 נדון נושא מינוי מומחה לתובע 1 שהוא הנפגע הישיר של התאונה.
התובע ביקש למנות לו מומחים מטעם בית המשפט על פי הפלת"ד ואילו הנתבעת התנגדה בין היתר בהתבסס על האמור בסיפא של החלטת הנשיאה מיום 22.11.09. בהחלטה זו למעשה יישמה הנשיאה את עמדתה הקודמת וקבעה כי אין למנות מומחים מטעם בית המשפט מאחר וגם במישור הדיוני יחולו על התביעה ההוראות הכלליות הרגילות ולא הוראות חוק הפלת"ד, כך שהתובע אם הוא חפץ בכך יוכל להגיש חוות דעת של מומחים מטעמו.
הנשיאה אף קבעה כי הקביעה בדבר אי החלת חוק הפלת"ד צריכה להיות דו סטרית במובן זה שאין לדרוש מהתובע ראשית ראייה או להראות רצף טיפולי שהם מונחים הלקוחים מהלכות הנוגעות לפלת"ד.
ההחלטות הותרו לפרסום לאחר הסרת פרטים מזהים.
ת.א. 875/08
.png)
