שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה משה גל עד התיר עתה לפרסום כי גזר על נאשם פלוני יליד 1968 תושב שפרעם שהורשע עפ"י הודאתו בהתאם להסדר טיעון בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, נסיון לתקיפה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות כלפי בן משפחה, הפקרה לאחר פגיעה, תקיפת קטין חסר ישע וגרימת חבלה של ממש על ידי אחראי וכן תקיפת קטין בנסיבות מחמירות על ידי אחראי כל אלו כלפי אשתו לשעבר וילדיו הקטינים את העונשים הבאים:


46 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי לתקופות בנות 14 ו- 7 חודשים, פיצוי למתלוננת בסך של 8,000 ₪ ופסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 שנים מיום שחרורו.


רקע:


הנאשם היה נשוי למתלוננת משנת 1995 ועד שנת 2008 ומנישואים אלה נולדו להם שלושה ילדים שבימים אלה מלאו להם 7, 10 ו-13 שנים.


בעקבות התנהגות אלימה של הנאשם כלפי המתלוננת, היא עזבה את ביתם עם ילדיהם לבית הוריה בשנת 2007, ולבסוף התגרשו ביום 23.12.08.


כתב האישום מונה ארבעה אישומים של התנהגות אלימה של הנאשם במהלך השנים 2006-2009- כלפי מי שהיתה אשתו הן בהיותה עדיין נשואה לו והן לאחר גירושיהם, לרבות תקיפתה במכות, פגיעה בה עם רכבו והפקרתה מבלי להושיט לה עזרה, הכאתה עם כבל חשמלי וגרירתה בשערותיה מחוץ לבית, וכן הצלפה בחגורה בבנותיו בנות – ה- 5 וה-8 שנים כי בקשו לאכול חומוס במסעדה וטריקת הדלת על אצבעות בנו שבא לסייע לאמו בעת שאביו תקף אותה.


השופט גלעד ציין כי : "עניין לנו שוב, למרבה הצער, בבעל אלים נוסף שהפעם חומרה יתירה נוספת למעשיו, בהכותו ובחובלו גם בילדיו. נ

 

אשם זה אף הגדיל עשות וסירב "לשחרר אחיזתו" ממי שהיתה אשתו, גם לאחר גירושיו ממנה, ובמסגרת זאת עשה שימוש – כבנשק – במכוניתו, על מנת לפגוע בה, ורק כפסע נותר בין הפגיעה הפיסית הקלה ביחס שפגע בה, לבין פגיעה חמורה הרבה יותר. אחר כך "זרה מלח" על פגיעתה הואיל והפקירה מוטלת על הכביש בלי להושיט לה עזרה.

 

שום סיבה, ואף לא בגידה או חשד לבגידה מצד בן הזוג, אינה מצדיקה ולו "טיפה" אחת של אלימות ועל צער הריחוק מילדיו ואשתו הטרייה, אין לנאשם להלין אלא על עצמו... ראוי לו, לכל אחד, לדעת שאת האלימות על סוגיה השונים, נפשית וגופנית, יש להוציא אל "מחוץ לתחום" בכל מערכת יחסים בין אדם לאדם, קל וחומר בין בני זוג אחרת, "תיעקר" היא באמצעות ענישה מכאיבה וכואבת של בתי המשפט, משל שן "רקובה" היא.


לקולא התחשב השופט בהסדר הטיעון, בהודאתו במסגרת הליך של גישור, בכך שהודאתו מנעה את הצורך בהעדת המתלוננת ואחד מילדיה ובכך שהנאשם ניהל, ככלל, חיים נורמטיביים אשר שינו את מסלולם מן הקצה אל הקצה בעקבות הגירושים מאשתו וכעת בשל מאסרו.

 

כמו כן, התחשב בכך שהנאשם נשא אישה שנייה והוא ידוע חולי לרבות הימצאותו במצב דכאוני ונוטל טיפול תרופתי.


ת.פ. 16148-03-09