הכרעת דין מרשיעה נאשם באונס, נסיון אינוס ומעשה מגונה בבת זוגו לשעבר ואם בתו

הרכב ביהמ"ש המחוזי בחיפה, הרשיע עתה נאשם פלוני יליד 1982 תושב נהריה בעבירות אינוס, ניסיון אינוס ומעשה מגונה שבוצעו במתלוננת ילידת 1984 , בת זוגו לשעבר ואם בתו.

הרכב השופטים: אב"ד השופט יוסף אלרון והשופטים דיאנה סלע ומנחם רניאל.

רקע:

על פי הנטען בכתב האישום, בעת הרלוונטית התקיים "קשר קונקרטי" בין הנאשם למתלוננת לגבי בתם המשותפת.

ביום 09.02.09, הגיעה המתלוננת עם הנאשם לדירה ששכר בעיר נהריה, על מנת לסייע לו בניקיונה וסידורה, לקראת ביקורה העתידי של ילדתם המשותפת בדירה. לאחר שהיא סיימה לנקות ולסדר את הדירה, בהיותה בסלון, כפה הנאשם עצמו עליה בכך שמשך אותה אליו בידיה בכוח והצמידה לקיר.

בהמשך, הנאשם הרים את המתלוננת ונשאה לחדר השינה, שם השכיבה על המיטה על גבה כשהוא אוחז בידיה מעל ראשה למרות צעקותיה ותחינותיה כי יחדל ממעשיו ושם בצע בה את המעשים המיוחסים לו.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען כי תלונת המתלוננת אינה אלא עלילת שווא ותו לא. לטענתו המתלוננת שהתה בדירתו "מספר דקות בלבד" ולאחר מכן, עזבו יחדיו את הדירה "כל אחד ליעדו בלי שקרה ביניהם דבר".

אב ביה"ד השופט אלרון ציין כי הנדבך המרכזי לראיות המאשימה הינה עדות המתלוננת, שהותירה רושם חיובי ומהימן, והוא ראה לקבוע על פיה את ממצאיו.

לעדות זו מתווספות ראיות נסיבתיות משמעותיות התואמות אותה ומחזקות אותה, כגון מצבה הנפשי והפיזי בסמוך לאחר המקרה. ראיות אלו המהוות "אותות אמת" הניכרים בגרסתה והמוסיפים ומבססים אותה במידה שאינה מותירה ספק סביר בנכונותה. העמדת גרסת המתלוננת במבחן השכל הישר וניסיון החיים, גם היא, מוסיפה ומחזקת אותה.

לעומת זאת מצא השופט כי גרסת הנאשם אינה מהימנה, מופרכת ומגמתית וכי ניתוח אופי ומניעי המתלוננת בנסיבות העניין, סותר טענתו לעלילת שווא מצידה, ולא מתיישב אלא עם תלונת אמת המתארת נכונה את מעשיו.

כן קבע כי לא ניתן להסתמך על גרסת הנאשם אף בכדי לעורר ספק סביר וכי גרסתו מתחמקת ומגמתית, סובלת מסתירות ופרכות מהותיות וה"אסטרטגיה" שלו שכל כולה ניצול הבמה שניתנה לו במשפטו על מנת להטיל דופי אישי במתלוננת, תחת מלהתמודד עם טענותיה לגופן ולהציג גרסה עובדתית מפורטת ביחס למעשיו ביום המקרה, אינה מוסיפה משקל לגרסתו ומקשה ליתן בה אמון.

 עוד הוסיף השופט כי השוואת גרסתו לראיות "חיצוניות" לעדותו, חשפה סתירות ופרכות רבות, וכך גם העמדת גרסתו במבחן השכל הישר וניסיון החיים.

השופט ציין כי ניתן היה ללמוד על מערכת היחסים שבין הנאשם למתלוננת, ממנה עולה כי עד ליום התלונה, נהגו הנאשם והמתלוננת באמון הדדי ושיתוף פעולה בגידול ילדתם.

לאור קביעותיו בהכרעת הדין הציע השופט אלרון לחבריו להרכב להרשיע את הנאשם בכל העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום והשופטים סלע ורניאל הצטרפו לקביעותיו ולפיכך הנאשם הורשע במיוחס לו.

ת.פ. 14920-02-09