ע"פ 2241/08 פלוני נ' מ"י
עובדות המקרה:
המערער היה כבן 16 במועד המעשה והמתלוננת הייתה כבת 15. המערער והמתלוננת הכירו לראשונה כשנתיים טרם המעשים המתוארים בכתב האישום ואף למדו יחדיו מספר חודשים באותו בית ספר. בתאריך מסוים, אנס המערער את המתלוננת אונס ברוטאלי כאשר במהלך האונס התחננה המתלוננת שיפסיק.
נגד המערער הוגש כתב אישום לביהמ"ש המחוזי לנוער בחיפה בגין עבירה של אינוס, עבירה של איומים ועבירה של החזקת סכין שלא כדין. המערער כפר בהאשמות נגדו וטען כי ביהמ"ש לא ייחס את המשקל הראוי לטענת האליבי שלו.
האם יש להתערב בממצאים העובדתיים?
1. בית משפט של ערעור אינו ממהר להתערב בקביעות עובדתיות ובקביעות מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדויות, התרשמה מהן ובחנה אותן, אלא במקרים חריגים. בעניינו, קביעתו של ביהמ"ש המחוזי מבוססת היטב ואין להתערב בקביעות אלה.
האם הנאשם יכול לשנות את גרסתו?
2. טענת האליבי הועלתה לראשונה על ידי בא כוח המערער זמן רב לאחר הגשת תלונתה של המתלוננת במשטרה ובמסגרת הדיון שהתנהל בבית המשפט כאשר גרסתו הסופית של המערער לעניין טענת האליבי הוגשה עוד לאחר מכן.
3. נכון הוא אומנם כי אין בהכרח בעובדה שטענת האליבי הועלתה באיחור כדי לרוקנה מתוכן. יתכן מצב בו נאשם ייזכר במועד מאוחר יותר במעשיו במועד בו בוצעה העבירה ובמיוחד כאשר חלף זמן לא מועט ממועד זה ועד חקירתו במשטרה. אולם, גרסת המערער לעניין טענת האליבי הועלתה באיחור ניכר אף בהתחשב בכך ואף שונתה מספר פעמים.
לסיכום,
נאשם יכול לשנות את גרסתו אך עליו לעשות זאת תוך זמן סביר. על הנאשם נגזרו 5 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 50,000 ₪.
.JPG)
