פ 40065/06 מ"י נ' חביבולין יקטרינה


עובדות המקרה:


הנאשמת, עלתה לארץ עם הוריה המאמצים בשנת 2001. בארץ שירתה שירות חובה מלא בצה"ל ולאחריו החלה לעבוד כמאבטחת. מכוח תפקידה החזיקה, ברישיון, באקדח שקיבלה מחברת האבטחה שהעסיקה אותה. ביום 23.2.06, לאחר סיום יום העבודה, הגיעה הנאשמת סמוך לשעה 20:00 למסעדת "בוכרה היפה" בתל אביב לחגוג בחברת ידידים מסיבת יום הולדת של אחד הידידים.

 

היא נשאה עמה בתיקה את האקדח ובו מחסנית הכוללת 12 כדורים במצב 'הכנס'. סמוך לשעה 01:30, בתום המסיבה – שכללה שתייה של משקאות אלכוהוליים (הנאשמת שתתה מספר כוסיות וודקה) - יצאו הנאשמת וחבריה אל מחוץ למסעדה והתגודדו על המדרכה במקום סמוך.

 

הנאשמת החליפה עם המנוח דברים אודות האקדח שברשותה. בהקשר לחילופי הדברים ובכוונה להראות למנוח כי ביכולתה לירות באקדח, שלפה הנאשמת את האקדח הטעון מתיקה, דרכה אותו, כיוונה אותו לעבר ראשו של המנוח וממרחק של 1-½1 מ' ירתה כדור אחד שחדר למצחו של המנוח וגרם למותו.

 

בין הנוכחים במקום נמצאה גם בת זוגו של המנוח שהייתה בחודשי הריון מתקדמים (בינתיים נולד פרי בטנה וכתוצאה מן הירי נותרה בת הזוג אלמנה ושני ילדי המנוח, לרבות הרך הנולד – יתומים מאב).


השיקולים לקולא ולחומרא שיש לשקול בנסיבות העניין:


1. לפי תסקיר שירות המבחן, הנאשמת נוטלת אחריות מלאה לביצוע העבירה ומבטאת הבנה מלאה לבעייתיות בפעולות בהן נקטה קודם לירי הקטלני.

 
2. הנאשמת נותנת את הדין בעבירת הריגה שהמרכיב ה"נפשי" שלה מסווג כ"מחשבה פלילית" המבוססת על "פזיזות". זו, אם כן, התנהגות מודעת שחומרה רבה נודעת לה בשל תוצאתה הקטלנית, גם אם ההתנהגות נעדרה רצון וחפץ להשיג את התוצאה הקשה.


3. בתוך מרחב ההתנהגות העבריינית המגבשת את העבירה הטיפוסית של הריגה תוך שימוש בנשק מצוי תווך מגוון של התנהגויות שלעתים חומרתן בולטת במיוחד ולעתים חומרתן פחותה משהו.

 

מעשה הריגה שהוא תוצאה של "משחק בנשק", במיוחד משחק חוזר ונשנה, הנעשה תוך מודעות לסיכון הגדול הגלום ב"משחק", ניצב ב"רף גבוה" של טווח החומרה של העבירה. המעשה שנעשה כאן אמנם נעדר דפוס "משחקי" אך גם חומרתו אינה מבוטלת.


4. בירות המאופיינות ב"מחשבה פלילית", במיוחד אלה שקיפוח חיי אדם הוא בהן בגדר תוצאה נצפית, אינן "גזירת גורל" שלא ניתן להימנע ממנה. כדי לצמצם את סיכויי ההתגבשות של עבירות אלה וכדי להחדיר לתודעת האנשים את הסכנה הגדולה הטמונה בשימוש פזיז בנשק המוחזק ברשותם, יש, בין היתר, להשתמש ברמות עונש המהווה גמול הולם ביחס לחומרת המעשה ולתוצאותיו.


5. על הנאשמת נגזרו 6 שנות מאסר שמהן 4 וחצי שנים לנשיאה בפועל. יתר המאסר על תנאי לשלוש שנים מתום המאסר והתנאי הוא שלא תעבור עבירה של מחשבה פלילית שבה נתקפחו חיי אדם.


לסיכום,

 

מעשה הריגה שהוא תוצאה של משחק בנשק הנעשה תוך מודעות לסיכון הגדול הגלום במשחק, ניצב ברף הגבוה של טווח החומרה של העבירה.