בשפ 357/98 מ"י נ' רפאל בוטביגה
עובדות המקרה:
פלוני, שהיה בדרכו מבוליביה לישראל, חנה חניית ביניים בפרנקפורט. המשטרה שם, שבדקה את חפציו, חשדה שהאיש מוביל סמים. מידע מוקדם שהועבר על ידה למשטרת ישראל הביא למעצרו של האיש עם נחיתתו בישראל.
ברשות החשוד נתפסו פסלים קטנים אחדים ומסגרות לתמונות. הוא הודה בחקירתו כי יצא לבוליביה בעקבות קשר שקשר עם המשיב שמטרתו לייבא סם מסוג קוקאין מבוליביה לישראל. הוא הפליל את המשיב כמי שהיה היוזם של העסקה, בעוד שהוא פעל כבלדר בשליחותו.
בכתב האישום שהוגש נגד המשיב נאמר, כי הוא רכש בבוליביה תמורת סכום של כ30,000- דולר סם קוקאין במשקל כולל של 11 ק"ג ברוטו. המשיב טוען כי בהיעדר ראיה מספקת בדבר משקלו של הסם המיובא לוקה התשתית הראייתית בחסר ולפיכך אין בסיס למעצר עד תום ההליכים. המדינה מערערת.
אילו שיקולים מלמדים על כמות הסם?
1. להקמת העילה למעצר עד תום ההליכים בנסיבות כאלה די להיווכח שיובא סם בכמות ממשית. על כמות הסם רשאי בית המשפט ללמוד גם מן הנסיבות, ולא רק מנתוני המשקל המדויקים.
2. בנסיבותיו של מקרה זה יש משום ראיה מספקת לכאורה, שהפסלים והמסגרות, שמשקלם על תכולתם הוא כ11- ק"ג, מכילים סם בכמות ניכרת מאוד.
3. משנקבע כי בידי המאשימה יש ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום (שהעיקריות שבהן יבוא סם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית) קמה נגד המשיב חזקה כי שחרורו ממעצר עלול לסכן את ביטחון הציבור.
לנוכח מהות העבירות המיוחסות לו, התכנון והתחכום הכרוכים בביצוען, והסכנה הנובעת מהפצתם של סמים קשים מסוג זה, מן הדין להורות על מעצרו של המשיב, ואין להסתפק בחלופה, באשר שום חלופה לא תוכל להשיג את מטרות המעצר.
לסיכום,
על כמות הסם רשאי בית המשפט ללמוד גם מן הנסיבות, ולא רק מנתוני המשקל המדויקים.
.JPG)
