שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה רון שפירא החליט עתה לשחרר למעצר בית מלא את שני הקטינים מהצפון, הנאשמים בייצור וזריקת בקבוקי תבערה אל נהג רכב בכביש, על רקע המשט בעזה, וזאת בפיקוח הוריהם ובתנאים מגבילים. שאלת התאמתו של אבי הנאשם 1 אשר נמצא עם סכין בכליו בכניסה לביהמ"ש בחיפה –תבחן בשנית.


רקע:


נגד הנאשמים, קטינים בני 15 (נאשם 1) ו- 16 (נאשם 2) הוגש כתב אישום שענינו בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, קשר לפשע, נסיון לחבול בחומר נפץ ועבירה של יצור החזקה ונשיאה נשק. על פי עובדות כתב האישום חברו שניהם וקנו חומרים דליקים, יצרו בקבוק תבעירה והשליכו אותו אל עבר כביש באופן שסיכן חיי נהג שנקלע לזירה ונאלץ לסטות מנתיב הנסיעה. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשת המאשימה להורות על מעצרם עד לתום ההליכים.


השופט שפירא קבע כי ככל שדבר נוגע לראיות לכאוריות אכן קימות ראיות הקושרות את שני הנאשמים לביצוע המעשה. עם זאת יש להבחין ביניהם. מהעדויות עולה כי הנאשם 2 הוא הדומיננטי במעשים שבוצעו ולכאורה הוא היוזם והמבצע העיקרי.

 

נאשם 1 אמנם נגרר אחריו ואולם לפחות מעדותו נראה כי ניסה להשפיע על הנאשם 2 שלא יזרוק את בקבוק התבערה אל הכביש אלא שנאשם 2 לא הפסיק את מעשיו והשליך את הבקבוק. נאשם 2 מודה בחקירתו כי הוא זה שביצע את רוב הפעולות הפיזיות הן של הכנת בקבוק התבערה, לדבריו על פי הוראות שמצא ברשת האינטרנט.

 

הוא גם זה שבפועל השליך את הבקבוק. נאשם 1 הצטרף אליו, היה איתו ואולם עיקר מעורבותו היא מעצם נוכחותו. אבחנה זו לא באה לידי ביטוי ברור בעובדות כתב האישום, ולצורך הליך המעצר יש להביא את הדבר בחשבון.


השופט קבע כי אין חולק כי המעשים, גם בדרגת מעורבות חלקית של מי מהנאשמים, מקימים עילת מעצר של מסוכנות. אין צורך לומר את מידת הסכנה שיש בהשלכת בקבוק תבעירה אל עבר רכב נוסע בכביש ראשי. למעשה היו עלולות להיות למעשה תוצאות קטלניות, על כל המשתמע מכך. מכאן רמת המסוכנות שיש ליחס למעשה.


פרט לעילת המסוכנות לא ראה השופט עילה אחרת למעצר. למעט הנהג שלעברו הושלך בקבוק התבערה כל העדים הם שוטרים. הנהג לא זיהה מי השליך את הבקבוק. אין אפשרות שהנאשמים ישפיעו על עדותו ואין חשש של ממש להימלטות מאימת הדין, בשים לב לגילם.


לעניין חלופת מעצר ציין השופט כי מ דובר בקטינים שגילם 15 – 16 שנים אשר אין להם עבר פלילי. לכאורה הרקע למעשה הוא המחאה על פעולת צה"ל כנגד המשט לעזה ואולם לא ניתן למצוא במעשיהם רקע לאומני של ממש. בנסיבות אלו יש לתת משקל מוגבר לכלל לפיו מסוכנותו של כל נאשם תיבחן לאור נסיבותיו האישיות ונסיבות המקרה, וזהו המקרה המתאים לשחרר לחלופת מעצר.

 

עוד הוסיף כי הקטינים עצורים כעת כ – 10 ימים ויש להניח כי חווית המעצר כבר לימדה אותם את הלקח המתאים ויהיה בכך כדי להוות עבורם גורם מרתיע, מעבר לסדרי פיקוח שיקבעו.


בהתאם הורה השופט כי בשלב זה ישוחררו שני הקטינים וישהו, כל אחד מהם, במעצר בית מלא בבית הוריו. עם כל אחד מהם ישהה בכל עת מפקח שיאושר ע"י בית המשפט. עוד ציין כי במסגרת החלטת בית משפט לנוער בעכו אושרו כבר הורי שני המשיבים כמפקחים. אולם בנוגע לאביו של הנאשם 1 התעוררה שאלה בנוגע להתאמתו כמפקח, זאת לאחר שבכניסתו להיכל המשפט בחיפה נמצאה סכין בכליו.

 

בהחלטתו הנוספת מהבוקר בעניין המפקחים , ציין השופט כי ביהמ"ש יתקשה לתת בו אמון כמפקח בגין הרישום הפלילי שלו ובלאו הכי הינו עצור בשלב זה. לאור האמור נקבע כי נושא המפקחים בענין נאשם 1, לרבות האם ומפקח חלופי לאב ידון בנפרד בהמשך.

 

החלטה זו ניתנה כהחלטת ביניים בטרם הוגש תסקיר של שירות המבחן לנוער והשופט הורה לשירות להגיש תסקיר בעניין כל אחד מהנאשמים עד לא יאוחר מיום 5/7/10 ולהתיחס בו לסדרי הפיקוח הנדרשים וכן לאפשרות של העמדת כל אחד מהם בפיקוח של שירות המבחן לנוער במסגרת של פיקוח מעצרים.


המשך הדיון נקבע לאחר קבלת תסקירי שירות המבחן לנוער ליום 7/7/10 שעה 09:00.


בשולי החלטה זו ציין השופט כי מעדויות הקטינים, ובעיקר נאשם 2, עולה התמונה העגומה של הנגישות להוראות התקנת אמצעי חבלה ברשת האינטרנט. עם זאת נראה כי לא נחקרה לעומק השאלה האם מעבר לרשת האינטרנט היה מי שהדריכו בהכנת בקבוק התבעירה וכן האם מ דובר ביוזמה שלו או שגורם אחר הסיתו לביצוע המעשה, אליו גם נגרר נאשם 1. ככל שהנושא טרם נחקר ראוי הוא שתושלם החקירה באפיק זה.


תמ 26908-06-10 ניתן עתה 17.6.10