ע"א 277/73 כונס הנכסים הרשמי נ' טפחות בנק משכנתאות לישראל


ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי להכריז על המשיבה מס' 1 כעל נושה מובטח על-סמך משכנתה שביושר.

 

החייב פושט-הרגל מר אביטן קיבל מהמשיבה מס' 1 הלוואה לצורך רכישת חנות בדימונה מחברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ.

 

החייב השתמש בכספי ההלוואה וקנה את החנות. אך כיון שלא נמצאו באותו מקום ספרי אחוזה מפני שהמקרקעין במקום לא עברו הסדר, אי-אפשר היה לרשום את זכויות המשיבה מס' 1 בהנות, ולכן רשמה המשיבה מס' 1 את השעבוד על החנות בספרי הברת שיכון ופיתוח, וכן קיבלה מהחייב יפוי-כוח בלתי-חוזר לרשום משכנתה כאשר יירשמו זכויות החייב על החנות בספרי האחוזה. ביום 15.11.68. ניתן נגד החייב צו לקבלת נכסים והכרזת פשיטת-רגל.


האם יש לקבל את הערעור?


1. ההלכה שנקבעה לענין משכנתאות שביושר הינה הלכה ברורה וצודקת, והיא מעוגנת היטב הן בנימוקים משפטיים והן בטעמים מינהליים וציבוריים.


2. אשר לנכסי דלא ניידי ונכסים אחרים שאינם נמסרים לידי הנושה, בדרך כלל נוצרת זכות המשכון (משכנתה) הנותנת בטוחה ודין קדימה כלפי נושים אחרים-רק על-ידי רישום, וקשה למצוא צידוק כלשהו לכך שנגרוס איזו זכות משכון שביושר על-ידי התחייבות או הסכמה כלשהי לרשום משכנתה.


3. ספק רב אם יש יסוד ליצור אצלנו מוסד חדש של משכנתה שביושר ובוודאי שאין להכיר בזכות כזאת שתהיה בת תוקף בפשיטת-רגל. באשר מוסד כזה עלול להביא עוול לנושים אחרים.


לסיכום,

 

יש לקבל את הערעור ולבטל את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי. לא ניתן להשיג מעמד של נושה מובטח על סמך שעבוד שביושר.