א 1065/98 אבו עוידה רקויה נ' אבו עוידה ענאן
ביום 13/9/97 הייתה התובעת מעורבת בתאונת דרכים (להלן: "התאונה", או "תאונת הדרכים") עת נסעה ברכב שהיה נהוג ע"י בנה, הנתבע מס' 1, ענאן אבו עוידה.
התובעת הגישה את תביעתה נגד הנתבעת מס' 2, הפניקס חברה לביטוח בטענה כי הרכב היה מבוטח בביטוח חובה אצלה. "הפניקס" מצדה הכחישה את קיום הכיסוי הביטוחי וטענה כי החותמת המתנוססת על גבי תעודת הביטוח הנה מזויפת, וכי דמי הביטוח לא שולמו לה.
על מי חלה חבות הפיצוי?
1. על תעודת הביטוח הוטבעה חותמת שלכאורה נחזית כחותמת של בנק לאומי סניף נצרת, שנושאת את התאריך 3/7/1997. הפניקס טענה שהחותמת איננה אותנטית, ולשם הוכחת טענתה זו העידה עדים רבים מטעמה, אשר יחדיו הציגו תמונה עובדתית כוללת שלא הותירה בלבו של ביהמ"ש ספק כלשהו בדבר היות החותמת מזויפת.
בכל ה"תחנות" בהן אמור היה להתקבל מידע אודות ביצוע התשלום התברר, כי תעודה זו לא שולמה.בבנק אין רישום אודות התשלום, גם העתק דף מחשב לא נמצא; בחב' הביטוח לא הוקלדה תעודה זו, וגם לא נמצא רישום אודות ביצוע התשלום; החותמת שהוטבעה על התעודה, המתיימרת להיות חותמת הבנק, התבררה כמזויפת.
2. לאור העובדה כי תעודת הביטוח זויפה וסכום הביטוח כלל לא שולם לחברת הביטוח, אין החבות לפיצוי מוטלת על חברת הביטוח. לפיכך, על "קרנית" לפצות את התובעת שהנה זכאית לפיצוי לפי חוק הפלת"ד ואין בידה לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת שאין לנהג ברכב (ענאן) ביטוח לפי פקודת הביטוח. (סעיף 12 (א)(2) לחוק הפלת"ד).
לסיכום,
לאור העובדה כי תעודת הביטוח זויפה וסכום הביטוח כלל לא שולם לחברת הביטוח, אין החבות לפיצוי מוטלת על חברת הביטוח. לפיכך, על "קרנית" לפצות את התובעת שהנה זכאית לפיצוי לפי חוק הפלת"ד.
