א 2106/04 מריסאת מוסטפא נ' מנורה חברה לביטוח
עובדות המקרה:
לטענת התובע, ביום התאונה, נהג במשאית מסוג וולבו, שבוטחה ע"י הנתבעת. התובע עצר את המשאית ותוך כדי ירידתו, נפל על המדרגות ונפגע בכל חלקי גופו.
ממקום התאונה, הובהל אל בית חולים רמב"ם שבחיפה, שם אובחנו אצלו שבר בעצמות האמה, חבלה במרפק וחבלה בכתף שמאל ואושפז למשך 4 ימים.
בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת נסיבות התרחשות התאונה וטענה, כי אין כל קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לבין התאונה הנטענת.
לטענת התובע, בתקופה הרלוונטית לתאונה, עבד אצל מעבידו כנהג משאית. ביום התאונה, נסע במשאית, מביתו לכיוון ביתו של המעביד, לצורך תדלוק המשאית ממיכל תדלוק הסולר שנמצא בחצר ביתו של המעביד.
לאחר שתדלק, עלה על המשאית, לצורך המשך נסיעתו לאתר העבודה, אולם המשאית לא התניעה. בירידתו מהמשאית נפל ונחבל. ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע כי מדובר בתאונת דרכים המזכה בפיצויים מחברת הביטוח.
סכום הפיצויים שנפסקו:
כתוצאה מהתאונה, התובע נחבל במרפק ובכתף שמאל, עם שבר בעצמות האמה. הועדה הרפואית של המל"ל קבעה, כי נכותו הצמיתה הינה בשיעור של 20% לפי תקנה 35(1)(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה). כמו כן החליטה הוועדה להפעיל את תקנה 15 ובכך העמידה את נכותו הרפואית על שיעור של 30%.
כאב וסבל - בהתחשב בנכות הרפואית (20%), וימי האשפוז (4 ימים), סכום הפיצוי המגיע על פי הדין, הינו בסך של (במעוגל(28,000 .
הפסד השתכרות בעבר: לפי שלושת תלושי המשכורת שהתובע צירף לתצהירו עולה, כי התובע קיבל בממוצע, בשלושת החודשים הקודמים לתאונה, משכורת חודשית בסך של 1,200 ₪. סה"כ הפסד השתכרות מלא לעבר מסתכם בסך של (מעוגל( 71,000 .
הפסד השתכרות בעתיד: מדובר בתובע בן 57 על כן הפסד ההשתכרות לעתיד מוערך לתקופה של 10 שנים, דהיינו עד גיל 67 שנים, סה"כ 93,000 ₪.
עזרת צד ג': תובע עבר ניתוח שיחזור פתוח וקיבוע ע"י פלטה וידו גובסה, אי לכך ובהתחשב בפגיעתו כאמור יש לפסוק סכום גלובאלי על סך של 10,000 ₪.
הוצאות רפואיות: בהתחשב בפגיעתו של התובע, והטיפולים שנזקק להם בעבר וכן הקבלות החלקיות שצורפו נפסק סך של 5,000ש"ח בגין ראש נזק זה. באשר להוצאות רפואיות בעתיד לא הוכח כי התובע יצטרך להוציא הוצאות כאמור על כל אין לפסוק סכום כלשהו עבור הוצאות לעתיד.
