ע"א 608/90 קרנית נ' יהודה בניזרי
מעשה בשני חשמלאי רכב שנשלחו על-ידי מעבידם אל מגרש שבו עוסק המשיב 2 בסחר של מכוניות משומשות, כדי לתקן שם תקלה באחד מכלי הרכב שלו. בהגיעם למגרש ביקשם המשיב 2 לתקן את מערכת החשמל במכונית שחנתה במקום.
לצורך התיקון נכנס המשיב 1, שהיה אחד החשמלאים, לתא הנהג, ואילו השני (להלן - הנפגע), פתח את מכסה המנוע, כדי לעשות משם את הנדרש לתיקון. תוך כדי טיפול הפעיל המשיב את המתנע, כתוצאה ממגע שיצר בטעות בין שני חוטים. הפעלת המתנע גרמה לכך כי רצועת הדינמו תחל להסתובב, וכך נתפסה אצבע ידו הימנית של הנפגע ברצועה ונפגעה.
האם האירוע מהווה תאונת דרכים?
1. בתיקון הרכב היה משום "עשיית שימוש" בו, ונזק הגוף שנגרם לנפגע היה "עקב" שימוש זה, שכן תיקון ברכב, בין בנסיעה ובין בעמידה, נכנס בגדר "שימוש".
2. גם כשמדובר בתאונת דרכים שבה היה מעורב רכב חונה, לא די בחזקה שיש בה שליטה ופיקוח ממשיים על הרכב גופו. על שליטה פיסית זאת צריכה להיתוסף גם זכות לשלוט ולפקח באופן ממשי על תפעולו של הרכב ככלי תחבורה.
דהיינו, יש גם לברר אם המחזיק ברכב "הוא האדם אשר לרצון שלו הסיכויים הטובים ביותר לשלוט ברכב מסויים" מן הבחינה התעבורתית, בין אם רצון זה (קרי:ו הזכות) טרם יצא מן הכוח אל הפועל, ובין אם חניית הרכב בעת התאונה הייתה פועל יוצא של החזקה והזכות שכבר מומשה. זאת, כשאין מניעה לקיומם של "משתמשים" במשותף בעת ובעונה אחת.
3. במקרה דנן, גם בהנחה כי בעת תיקון המכונית היו למשיב ולנפגע השליטה והפיקוח הממשיים על המכונית כחפץ, אין כל ראיה כי בידיהם הייתה גם הזכות לשלוט ולפקח באופן ממשי על הסעת המכונית, דהיינו, הזכות להחליט "מה ואיך יעשה ברכב" מבחינה תעבורתית.
מכאן שאין לראות את המשיב או את הנפגע, כ"משתמש" ברכב בעת התאונה. מכאן בדין, ולא בטעות, שילמה קרנית פיצויים לנפגע,
כשל"משתמש", הוא המשיב 2, לא היה כיסוי ביטוחי ל"תאונת הדרכים" שאירעה. אולם זכות החזרה של קרנית אינה על המשיב, שאינו חייב בפיצויים, אלא על המשיב .2
לסיכום,
בתיקון הרכב היה משום "עשיית שימוש" בו, ונזק הגוף שנגרם לנפגע היה "עקב" שימוש זה, שכן תיקון ברכב, בין בנסיעה ובין בעמידה, נכנס בגדר "שימוש". לפיכך, האירוע בו נגרם נזק תוך תיקון המכונית מהווה תאונת דרכים המזכה בפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
