ע"פ 4419/05 שחר חדד נ' מ"י
עובדות המקרה:
לפני כעשרים שנה נפצע המנוח בתאונת עבודה. בעקבות פציעתו הפך לקשה יום. את תסכולו פרק במעשי אלימות פיזית ומילולית על בני משפחתו. מעדות בני המשפחה עולה כי בבית שררה אווירה עכורה.
כל בני המשפחה העידו כי המנוח נהג להפליא בהם את מכותיו. האלימות הפיזית של המנוח הפכה לחלק משגרת החיים, לא רק כלפי הילדים אלא גם כלפי אשתו.
המנוח לא הסתפק באלימות פיזית, והוסיף עליה גם אלימות מילולית. לאחר ויכוח קולני, בסיומו יצא המנוח מן החדר כשהוא מגדף ומקלל את המערער.
בזווית העין הבחין המערער במחסנית נשקו של שרון, שהיה בחופשה מהצבא. או אז גמלה בלבו ההחלטה להמית את אביו. הוא נטל את הנשק וירה בו למוות. לאחר מכן הסתיר את אחיו הצעיר, כדי שלא יראה את המחזה המחריד, והסגיר עצמו למשטרה. הערעור נוגע לחומרת העונש.
השיקולים להפחתת ההרשעה מרצח להריגה ולגזירת העונש:
1. מקרה זה הוא "אב טיפוס" למקרים של אלימות במשפחה, המסתיימים בקיפוח חייו של אבי המשפחה. מורכבותה האנושית של התמונה, הנובעת מהיפוך מעמדם של האלים והקורבן, מקשה על מלאכת גזירת הדין.
2. מי שהרג שעה שהיה נתון במצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו מצד המנוח, אינו, לרוב, בעל דפוסי התנהגות עבריינית, ואין מקום לחשוש מפניו כי יעבור עבירות נוספות מסוג זה בעתיד. מאחר שהנאשם אינו בעל דפוסי התנהגות עבריינית, הרי שענישתו גם אינה נדרשת לחינוכו או לתיקונו. נהפוך הוא, קיים חשש שחשיפתו לחברה העבריינית, על-ידי כליאתו, היא שתביא אותו לאמץ דפוסי התנהגות עבריינית.
3. מידת הסלידה החברתית כלפי אדם שנטל חייו של מי שהתעלל בבני משפחתו, מעוררת קשיים רבים, והרגשות כלפי המעשה הקטלני מעורבים. נקודת מוצא חייבת אמנם להיות כי יש לגנות ולהוקיע מי שהחליט לעשות דין לעצמו וקיפד את פתיל חייו של הזולת. עקרון קדושת החיים חל בצורה שווה על כל אדם באשר הוא אדם.
דמו של עבריין אלים ונתעב אינו סמוק פחות מדמם של אחרים. אולם לא ניתן להתעלם מכך כי הסלידה החברתית ממי שרצח ראש משפחה שנהג להתעלל בבני משפחתו, אינה שקולה למידת הסלידה מרוצח בדם קר. סלידה זו מתקהה עוד יותר עקב חוסר יעילותן של רשויות אכיפת החוק, שכן, אם אלה לא נתנו מענה הולם לנפגע, כי אז תובנת הרקע למעשה מחזקת את "ההבנה" למעשה עצמו.
4. גילויים של הבנה לרצח אב על רקע של התנהגות רודנית ואלימה - תהא מזעזעת ככל שתהא - מעוותים את מהותו הנוראה של מעשה הרצח ומותירים בתודעה הציבורית את התחושה, שבנסיבות אלו דמו של האב הסורר - מותר.
הפחתת עונש מביאה בהכרח לפיחות בחומרת המעשה, והפחתת החומרה מכרסמת, מעצם טיבה, בכוחם של המעצורים שהעונש הצפוי מקים כנגד ביצוע המעשה. קביעת עונש קל על רצח של אב רודן מותירה את המתתו בגדר "האופציות המעשיות" הנשקלות על-ידי קורבנותיו, וככל שהעונש הצפוי קל יותר - כך הופכת אופציה זו לשובת לב יותר.
5. המצוקה הנפשית ששימשה רקע למעשה ההמתה והתפרצותה של מחלת הנפש הרדומה עקב מעשה ההמתה כבר זיכו את המערער בהקלה מרחיקה לכת, בכך שהתביעה הפחיתה - הפחתה משמעותית - מחומרת האישום; ואין הצדקה יש לחזור וליהנות אותו מהקלה נוספת בשל גורמים אלה.
לסיכום, הפחתת האישום מרצח להריגה בנסיבות דנן, התאפשרה לאור הסכם הטיעון בין הנאשם לתביעה בכפוף לנסיבות המיוחדות של הנאשם – התעללות חוזרת ונשנית מצידו של האב המנוח במשפחתו.
.JPG)
