ע"פ 461/80 עשור ואח' נ' מ"י
עובדות המקרה:
נהגה של מונית נעתר להזמנתו של המערער 2 ("מרציאנו"), והסיע אותו ואת חברו, המערער 1 ( "עשור") ממקום למקום באזור חיפה והצפון.
עניין שהחל כנסיעה רגילה, הפך במשך הזמן לנסיעה אלימה וברוטאלית מצד המערערים, אשר ככל שהמשיכו לשתות ולעשן סמים, כן הלכה התנהגותם ונעשתה אלימה יותר.
במהלך הנסיעה, ובשעה שהמונית עצרה לפי בקשת המערערים, התרחק עשור מהמונית וחזר עם חבילה ובה אקדח שנגנב מבעליו. עשור מסר את החבילה למרציאנו. מרציאנו ביקש מהנהג להמשיך בנסיעה, אך הנהג סירב לעשות כן, אם לא ישולם לו שכרו מראש. מרציאנו, שישב ליד הנהג, שלף את האקדח, איים על הנהג, ודרש ממנו להמשיך בנסיעה.
הנהג המשיך בנסיעה. בשלב מסוים העביר מרציאנו את האקדח לידי עשור, אשר המשיך להחזיק בו כשהוא מכוון כלפי הנהג. תוך מהלך הנסיעה עצר לפתע הנהג את המונית, שלף אקדח שהיה עמו, קפץ מהמונית, דרש ממרציאנו להרים ידיו, לקח את האקדח מעשור, והזמין את המשטרה
.
האם יש להרשיע את המערער בעבירה של איומים?
1. הנהג העיד בבית המשפט - ועדותו הייתה מהימנה על השופט - כי עשור החזיק באקדח כשהוא מופנה כלפיו, וכי הוא חשש שיקרה משהו. די בעובדות אלה, בנסיבות העניין שלפנינו, כדי לבסס את הרשעתו של עשור בעבירה של איומים.
2. כידוע מתגבשת העבירה של "איומים" במקום שאדם מאיים "בכל דרך שהיא", ואין צורך במלים דווקא. בנסיבות המקרה שלפנינו, בו דרש מרציאנו מהנהג שימשיך לנסוע, תוך שהוא מאיים עליו באקדח, הרי עצם החזקת האקדח ביודעין על-ידי עשור, כשהוא מכוון כלפי המתלונן ונועד להביא לידי כך, שהנהג ימשיך בנסיעה בה החל, מהווה התנהגות מאיימת כלפי הנהג.
3. התנהגותם של המערערים הייתה אלימה ובריונית. על החברה להגן על עצמה בפני אנשים אלימים שכמותם, ועליה לאפשר למי שנותנים שירות לציבור הרחב בדרך של הסעה במונית לבצע את תפקידם בלא להיות נתונים לסיוט שעבר על הנהג האמיץ בענייננו.
לסיכום,
העבירה של איומים מתגבשת במקום שאדם מאיים בכל דרך שהיא, אין צורך במילים דווקא.
(1).jpg)
