עפ 8755/07 ניסים דהן נ' מ"י
עובדות המקרה:
בתקופה הרלוונטית היו פחימה ודהן בעלי עסקים שכנים בקריית מוצקין. המתלוננת, שעבדה במספרה בקרבת מקום, הייתה מיודדת עם השניים הואיל ונהגה לשתות קפה בקיוסק של פחימה. דהן ביצע במתלוננת מעשים מגונים ומאוחר יותר אנסו פחימה ודהן את המתלוננת.
יש לציין כי במהלך שני המקרים, הייתה המתלוננת תחת השפעת סמים שנתנו לה המערערים. בימ"ש המחוזי הרשיע את שני המערערים בביצוע עבירות מין במתלוננת. המערער האחד הורשע בעבירות של ניסיון אינוס ומעשים מגונים.
המערער השני הורשע בעבירות אינוס, מעשים מגונים, שידול לעשן סם מסוכן, מעשה סדום וכליאת שווא. על המערערים נגזרו עונשי מאסר בפועל, על תנאי ופיצוי כספי למתלוננת. הערעורים מופנים נגד ההרשעה והעונש.
האם ניתן להסתמך על עדות יחידה של המתלוננת כאשר בחלק ניכר מהאירועים היתה נתונה תחת השפעת סמים?
1. כידוע, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאים מסוג זה המתבססים בראש ובראשונה על התרשמותה של הערכאה הדיונית מהעדים אשר הופיעו בפניה. בעניינו, אין עילה לחרוג מהלכה זו.
אכן, עדותה של המתלוננת היא עדות יחידה וממנה עולה כי בחלק ניכר מהאירועים היא הייתה נתונה תחת השפעת סמים. אולם, כפי שנקבע בהכרעת-הדין, רבים מהפרטים שמסרה תואמים היטב את אשר תארו המערערים עצמם בהודעותיהם, עניין שהקנה לגרסתה נופך של חיזוק.
2. זאת ועוד, ס' 54א(ב) לפקודת הראיות מתיר לביהמ"ש להרשיע נאשם על בסיס עדותו היחידה של מתלונן בעבירות מין ובלבד ש"יפרט בהכרעת הדין מה הניע אותו להסתפק בעדות זו", כאשר "די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקרבן על מנת למלא אחר חובת הנמקה זו"
האם ניתן להגיש ראיה נוספת בשלב הערעור?
3. הלכה פסוקה היא כי על מנת להתיר הגשת ראיות נוספות בשלב הערעור נדרשים שני תנאים מצטברים: הראשון, כי המערער לא היה יכול להביא את הראייה בפני הערכאה הדיונית; השני, כי הראיה הנוספת היא בעלת משקל סגולי כזה העשוי לשנות את תוצאות המשפט. דרישות אלה אינן מתקיימות במקרה הנוכחי.
האם יש להתערב בעונש שנגזר על המערערים?
4. המערערים חטאו, כל אחד על-פי חלקו, במעשים קשים ביותר, כאשר מצאו פורקן ליצריהם באישה צעירה. הפגיעה הנפשית שנגרמה למתלוננת מלווה אותה עד עצם היום הזה, אף שחלפו מאז כשמונה שנים. מעשים אלה, הרומסים ברגל גסה את כבודה של הקורבן כאדם, מאפילים על נסיבותיהם האישיות של המערערים.
בית-משפט זה מחויב להעביר מסר חד וברור – גופן וכבודן של נשים אינו הפקר ואיש לא יורשה לעשות בו כרצונו רק בשל העובדה שנקרה בדרכו טרף קל. בנסיבות אלו, העונש שנגזר למערערים הינו ראוי ומאוזן.
לסיכום,
כאשר רבים מן הפרטים שמוסרת מתלוננת בעדותה תואמים את עדותם של הנאשמים, אין חשיבות לעובדת היותה של המתלוננת תחת השפעת סמים בזמן האירוע. כמו"כ, כדי להגיש ראיות נוספות בשלב הערעור, על הראיות להיות בעלות חשיבות משמעותית ויש להראות כי לא היה ניתן להציגן קודם לכן.
(1).jpg)
