עפ2463/94 גיא גגולשוילי נ' מ"י
עובדות המקרה:
באחד הימים, נפגשו המערער ולוי עם שני המנוחים במשרד שבו קיימו האחרונים את עסקם, ואשר בו התרחשו השוד והרצח. הפגישה התקיימה במהלכו של משא ומתן שקיים לוי עם המנוחים לגיבוש עסקה מסחרית, שבמסגרתה היו אמורים לוי והמערער לרכוש מהמנוחים תכשיטים למכירה בקונסיגנציה בחנותה של משפחת המערער.
את הפגישה ארגן לוי, שהכיר את המנוחים ובמהלכה הוצג בפניהם המערער כשותפו של לוי לעסקה. במהלך הפגישה הציגו המנוחים בפני לוי והמערער תכשיטים שונים. אך לאחר דין ודברים סוכם כי התכשיטים לא יילקחו על-ידי השניים באותו יום, אלא בפגישה נוספת שנקבעה ליום שני הסמוך, שבמהלכה יוצגו על-ידי המנוחים תכשיטים נוספים.
במהלך הצגת התכשיטים בפניהם שלף לוי את האקדח שהביא עמו וירה בשני המנוחים, והמערער הצטרף אליו והשלים את מלאכת המתתם של המנוחים, כשהוא חובל בהם בפסל עץ ובמכשיר טלוויזיה. לדבריו, לוי לא חבל במנוחה, והיה זה המערער לבדו שחבל בה והמיתה.
טענתו של המערער היא כי לוי הפתיע אותו ביריות שירה במנוחים; כי מחמת ההפתעה נוצר אצלו לחץ נפשי כבד וכי עשה מה שעשה בהיותו נתון ללחץ הנפשי האמור וכאשר הוא חושש שמא לוי יפגע גם בו.
מה החשיבות שיש לתת לנוכחותו של נאשם במקום ביצוע העבירה?
1. המסקנה של "תכנון משותף" עולה כפורחת מן הנסיבות האובייקטיביות האופפות את השוד ואת הרצח ומתחייבת הגיונית מן ה"נוכחות" במקום האירוע ומה"מעורבות" – שבה מודה המערער – בהשלמת ביצוען של שתי העבירות. ה"הסבר" שבאמצעותו המערער מבקש לצבוע בצבעי "תמימות" את נוכחותו ואת מעורבותו כאמור הינו חסר היגיון.
2. ככלל, "נוכחות" של אדם, שאינה "מקרית ומזדמנת", במקום שבו מתבצעים לעיניו שוד ורצח מהווה "ראיה נסיבתית" כבדת משקל ל"מעורבותו" במתרחש, וכל עוד אין בפיו של אותו אדם הסבר אמין ומניח את הדעת השולל "מעורבות" כאמור, או לפחות מעמיד אותה בספק, עשויה היא לבדה – ועל אחת כמה וכמה כאשר לצדה ראיות נוספות התומכות בה – לשמש בסיס לקביעת אחריותו לשוד ולרצח.
האם המערער הוא מבצע בצוותא או מסייע כטענתו?
3. מקום שמתבצעת עבירה על-ידי אנשים מספר כאשר לכל אחד מהם "תפקיד" בביצועה, באים כולם בגדר "מבצעים בצוותא", ואין נפקא מנה מה טיבו של ה"תפקיד" שממלא כל אחד מהם, היכן הוא מתבצע ומתי.
אין מקום לספק שהמערער הינו "מבצע בצוותא" לצדו של לוי ויחד עמו. אמנם, יימצא מי שיכנה את המערער "מסייע", משום שלא הוא שהפעיל את הנשק ולא הוא שהוביל את ביצוע השוד, ברם מן ההיבט המשפטי אין מנוס מהקביעה שהמערער – כ"שותף" לתכנון ולביצוע הינו "מבצע בצוותא"
לסיכום, עבירה שמתבצעת ע"י מספר אנשים אין חשיבות לנוכחותו של כל אחד מהם במקום.



