א 3640/99 כעביה מוחמד נ' מסארווה סלומון
התובע נסע ברכב נהוג ע"י אחיו ביום 24/7/98. במהלך הנסיעה, קרתה תקלה ברכב ואז הנהג החנה אותו בצד ימין של הכביש. הנהג שם שלט אזהרה שלא תהיה הפרעה לתנועה וניגש לעיר סמוכה על מנת להזמין גרר ולגרור את הרכב למוסך. בעת שהנהג הלך להזמין גרר, יצא התובע מהרכב עצמו, עמד בחוץ ונשען על הרכב מאחור. הרכב עצמו היה כבוי ועם אורות מהבהבים וגם הורם ע"י הג'ק.
תוך כדי המתנה כפי שתיאר התובע, הגיע רכב אחר מהצד האחורי ופגע ישירות ברגלו הימנית של התובע הרכב הנ"ל גם פגע ברכב החונה. כלפי מי זכאי התובע/הנפגע להפנות את תביעתו: האם נגד הנהג של הרכב בו נסע והביטוח שלו? או שמא נגד הנהג של הרכב האחר והמבטחת שלו? או שמא המדובר בתאונה מעורבת על פי החוק?
כלפי מי זכאי התובע הנפגע להפנות את תביעתו?
1. הגדרת מעמדו המשפטי של הנפגע, שמא הוא משתמש ברכב שלו, או שמא נותק הקשר המשפטי בין השימוש ברכב לבין הפגיעה שנגרמה לו, מכתיבה את התשובה כנגד מי יש להפנות את התביעה על פי חוק הפלת"ד. אם ייחשב הנפגע כמשתמש ברכב בו הוא נסע (ואם מדובר בנהג, אז ברכב בו הוא נהג) כי אז קמה לו עילת תביעה רק נגד הביטוח של הרכב בו הוא השתמש.
אם שימוש כזה נותק, והנפגע נפגע ע"י רכב אחר, כי אז יש להפנות את התביעה נגד הרכב האחר והמבטחת שלו. מצב נוסף קשור במטרייה זו, הינו כאשר מדובר בתאונה מעורבת שגם שם יש נפקות גדולה לשאלה של הגדרת מעמדו של הנפגע.
2. במקרה שנידון בפנינו , אמנם אין מדובר בנהג, אלא במי שנסע ברכבו. אך האבחנה רלוונטית שכן על פי סעיף 3 (א) לחוק הפלת"ד: "בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו". דהיינו נוסע ברכב שהיה מעורב בתאונת דרכים, יוכל לתבוע רק את הנהג והמבטחת של הרכב בו הוא נסע.
3. התובע, כאמור יצא מהרכב והמתין לידו, בפרק זמן מסוים שמר עליו והגיע רכב אחר ופגע בו כשהוא נשען על החלק האחורי של הרכב בו נסע. השימוש ברכב במובן נסיעה בו לא התנתק והתובע ממשיך להיות כמי שעושה שימוש ברכב. אי לכך, זכאי התובע להגיש את תביעתו נגד הנהג של הרכב בו נסע והמבטחת שלו. התובע לא עשה כן ותבע רק את הנהג וחב' הביטוח של הרכב האחר אשר הגיע ופגע בו.
לסיכום,
נוסע שיצא מן הרכב ונפגע כאשר רכב אחר פגע בו נחשב כמי שעושה שימוש ברכב ולכן זכאי להגיש את תביעתו נגד הנהג של הרכב בו נסע והמבטחת שלו.
.png)
