ע"פ 2621/04 חטיב אדיב נ' מ"י
עובדות המקרה:
בכתב האישום נטען, כי בתאריך 27/12/03 בסמוך לשעה 10:20 בצומת מושב מדרך עוז, החזיק המערער ברכבו ב- 2 תופי כבל חשמלי, החשודים כגנובים מבלי שיהיה בידו להוכיח כי רכש את החזקה בהם כדין.
נגד המערער הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בנצרת, ובו יוחסה לו עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב.
לאחר שמיעת ראיות, הרשיע בית משפט קמא את המערער במיוחס לו, והטיל עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, אשר ירוצו בעבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור על עבירת רכוש ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה, וכן קנס בסך 10,000 ₪. הערעור מופנה הן לעניין ההרשעה והן לעניין חומרת העונש.
מהם היסודות?
1. החזקה בדבר: החזקה כפי הקבוע בסעיף 34 כד' לחוק העונשין, פירושה היכולת הפיזית לשלוט בנכס, ואין כל הכרח כי המחזיק יהא בעליו החוקיים של אותו נכס.
במרכז הגדרתה של ההחזקה עומד עקרון השליטה. "החזקה" - קובעת ההגדרה - היא "שליטתו של אדם בדבר". עקרון "השליטה", כמו גם מושג ה"החזקה" שאותו הוא ממלא תוכן ממשי, מורכב בעיקרו של דבר משני יסודות: האחד, היסוד הנפשי והאחר, היסוד הפיסי. היסוד הנפשי עניינו מידת המודעות או הרצון לשלוט או להחזיק בנכס. היסוד הפיסי עניינו במידת הזיקה הפיסית לנכס.
2. אדם אינו שולט בחפץ, הנמצא ברשות הרבים, שכן כל עובר אורח יכול ליטול אותו. אמת הדבר, לכל אחד היכולת הפיסית לקחת את החפץ, אך לאיש מהם אין שליטה בו, שכן יכולת זו אינה ייחודית לאיש מהם. אדם שולט בחפץ, כאשר זיקתו אליו היא מיוחדת, נבדלת משל אחרים.
3. העובדה כי חפץ מצוי בידיו של אדם, מקימה את החזקה שבעובדה המבוססת על ניסיון החיים והשכל הישר, כי החפץ מצוי בחזקתו. חזקה זו לא נסתרה ע"י המערער.
4. במקרה שלפנינו התקיים במערער הסוג הראשון של החזקה בנכס, דהיינו יכולתו של המערער להגיע על פי מהלך העניינים הטבעי והרגיל לעשייה פיזית בתופים, והיכולת לשלוט בהם ולעשות בהם פעולות מטריאליות.
5. קיומו של חשד סביר: אין המשיבה צריכה להוכיח כי הנכס נגנב בפועל או שהוגשה תלונה על גניבתו, ודי בהוכחה כי בנסיבות העניין, קיים חשד סביר שהנכס היה גנוב.
הוסיף, כי החשד הסביר האמור, מתברר על ידי מבחן אובייקטיבי, לפיו יש להראות כי בנסיבות העניין אדם מן היישוב היה חושד שמדובר בנכס גנוב. במקרה דנן, הנסיבות בעניינו של המערער מעוררות חשד סביר לגבי הנכסים שהיו ברשותו, וכי אדם מן היישוב היה חושד שהנכס הינו גנוב, על כן עמדה המשיבה בנטל ההוכחה.
לסיכום,
כדי להוכיח עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב יש להוכיח כי לנאשם היתה הפיזית לשלוט בנכס וכי קיים חשד סביר כי הנכס היה גנוב בנסיבות העניין.



