גזירת עונש במקרה של ריבוי עבירות רצח

פח 861/05 מ"י נ' אשר ויזגן

עובדות המקרה:

הנאשם, תושב הישוב שבות רחל, החליט לרצוח חמישה פועלים ערבים שעבדו עימו במפעל האלומיניום "אורטל", הנמצא באזור התעשייה בישוב שילה, על-מנת לסכל את תוכנית ההתנתקות, עליה החליטה ממשלת ישראל, ולעצור את ביצועה.

ביום 17.8.05, בסיום יום העבודה במפעל, הסיע הנאשם ברכבו ארבעה פועלים ערבים. כאשר הגיע הרכב למחסום המצוי בישוב שילה, לקח הנאשם את נשקו של השומר המוצב במקום, מסוג רובה סער M-16, וירה בפועלים שישבו ברכב.

כאשר הנאשם הבחין שאיש מבין הפועלים אינו זז, הוא פנה בריצה לעבר המפעל וירה בפועל נוסף שהיה במקום. כתוצאה ממעשי הירי נהרגו שלושה מבין הפועלים שישבו ברכב, ופועל אחד נפצע. כמו כן, נהרג הפועל שנורה בשטח המפעל. הנאשם טען, כי מעשהו נועד למנוע אסון אשר עתיד להתרחש על עם ישראל מידי שמים בשל מסירת חלקי ארץ לנוכרים, תוך גירוש יהודים מארצם.

האם מדובר ב"אותו מעשה" לעניין גזירת העונש?

1. המדובר במעשה רצח מתוכנן, המבטא אידיאולוגיה פרטית של הנאשם, כי עצירת תוכנית ההתנתקות חשובה יותר מחייהם של חמישה פועלים ערבים וניתן לרצוח אותם כאמצעי להשגת מטרה זו.

גם אם הנאשם סבר, ואנו איננו מאמינים לו שכך סבר, שמעשיו יהיו רצויים בעיני האל, אין הם רצויים בעיני אדם. נהפוך הוא. מעשה הרצח הוא תוצאה של ליקוי מאורות וכשל ערכי. המדובר במעשה רצח אכזרי של חפים מפשע, אשר נפלו קורבן להלך מחשבתו המעוות של הנאשם.

2. שלושה מבחני עזר משמשים את בית המשפט בבואו להחליט, אם המדובר ב"אותו מעשה" לעניין גזירת העונש:

א. המבחן הצורני-עובדתי: האם ניתן להפריד את המעשים ולראותם כמעשי עבירות העומדים כל אחד בפני עצמו, למרות ביצועם ברצף. בענייננו, ניתן להפריד, מבלי שיהיה בכך משום מלאכותיות, בין מעשי הקטילה, שהרי מדובר ברצף של יריות, שניתן היה להפסיקו, במיוחד בכל הנוגע למעבר מירי בנוסעי המכונית לירי בשטח המפעל.

ב. המבחן המהותי-המוסרי: בוחן את האינטרס של קורבן העבירה, את חשיבות הערך הנפגע, את ריבוי הנפגעים ושיקולים מוסריים וערכיים. מבחן זה מצדיק, ככלל, הטלת עונשים מצטברים, על-מנת לתת ביטוי הולם לערך היסוד של קדושת החיים, לבטא את שאט הנפש אל מול רצח הרבים, ולבטא מדיניות הרתעה ראויה.

בעבירות המכוונות לפגוע בחיי רבים, בין אם ריבוי הקורבנות נבע מרצף מעשי פגיעה נפרדים ורצופים, ובין אם קטל הרבים נגרם ממעשה פיזי אחד .

ג. המבחן ההרתעתי: מבחן זה נגזר מן המבחן השני ובוחן את מידת הפגיעה בהרתעת הכלל, אם בגין ריבוי עבירות יושת עונש זהה לזה המוטל בעטיה של עבירה אחת. הטלתו של מאסר עולם אחד על הנאשם, כמוה כשליחת מסר אל עבר רוצחים בכוח, כי רצח הרבים הוא כרצח האחד.

3. על הנאשם נגזרו: 4 עונשי מאסר עולם, שירוצו במצטבר, 12 שנות מאסר בגין העבירות של ניסיון לרצח וחבלה בנסיבות המחמירות ופיצוי לכל אחת ממשפחות הנרצחים בסך 228,000 ₪ ולפצוע שנפצע מן היריות בסך 100,00 ₪.

לסיכום,

נק' המוצא ממנה יוצא ביהמ"ש בבואו לקבוע את העונש שיש להטיל בריבוי עבירות רצח היא: האם ניתן להפריד ולראות את מעשי העבירות בנפרד, מהו האינטרס של הקורבן ושיקולים מוסריים וערכיים ומידת הפגיעה בהרתעת הכלל.