בג"ץ 3045/05 יוסי בן ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין


לטענת התובע, ביום 02/10/00 הוא נפגע בתאונת דרכים עת נהג באופנוע שהיה מבוטח אצל הנתבעות. לטענת הנתבעות: התובע אינו "נפגע" כהגדרת מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ועל כן אינו זכאי לפיצוי כלשהו מאת מבטחות הרכב בו נסע, הן הנתבעות.

 

ביום 23/10/00 נמסרה הודעת התובע למשטרת ישראל כדלקמן: "ב 02/10/00 בשעה 08:00 לערך נהג באופנוע שמספרו 66-803-01 לעבודה במעלה אדומים ותוך כדי הנסיעה ידו עלי אבנים ופגע אבן באופנוע כתוצאה מכך הנהג איבד שליטה והחלקתי ופוניתי לבית חולים".
 

האם יש לראות את התובע כנפגע בתאונת דרכים?


1. סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קובע לאמור: "נפגע" - אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. ללמדך, כי החוק אינו חל על מי שנזקו נגרם ב"פעולות איבה".


2. בענייננו, הונחה בפני ביהמ"ש תשתית ראייתית מספקת שיש בה כדי לקבוע כי אכן מדובר באירוע של "פגיעת איבה". בחודש אוקטובר 2000 התפרצו מהומות "אוקטובר 2000". מדובר בגל של מאורעות בהפגנות אלימות במהלכן נזרקו אבנים על מכוניות שנעו בכבישים.

 

יום ה- 02 באוקטובר - הוא יום האירוע הנדון - היה אחד הימים הקשים במאורעות "אוקטובר 2000". ביום זה נהרגו 5 אזרחים והיתה הפרעה לתנועה. על רקע יום אלים זה, ובהתחשב במקום התרחשות האירוע - כביש ירושלים - מעלה האדומים - יש סבירות גבוהה מאוד, אשר די בה להביא למסקנה כי זריקת האבן לעבר התובע קשורה למהומות אוקטובר 2000.

 

כפועל יוצא, את נפילת התובע מן הקטנוע כתוצאה מפגיעת האבן בו, יש לראות כאירוע של "פגיעת איבה" כפי הגדרתו בסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.


3. אשר על כן, אין לתובע עילת תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ודין תביעתו נגד הנתבעות להדחות. ל התובע למצות את זכויותיו על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.


לסיכום,

 

יש לדחות את התביעה. יש לראות את נפילת התובע מן הקטנוע כתוצאה מפגיעת האבן בו כאירוע של "פגיעת איבה" ולא כתאונת דרכים.