התניית מתן אשראי ללקוח בפתיחתה של תוכנית חיסכון

בנק המתנה מתן אשראי ללקוח בפתיחתה של תוכנית חיסכון, מתנה מתן שירות בקבלת שירות. אך בכך לא די על מנת לכלול מקרה כזה בתחום האיסור שנקבע בסעיף 7 לחוק, הואיל ויש להוסיף ולבחון אם הקשר בין שני השירותים הוא בתחום של "קשר עסקי סביר". דרישתו של בנק לפתיחת תוכנית חיסכון נובעת משני אינטרסים. האינטרס הראשון הוא להגדיל את רווחיו, הואיל ולקוח הפותח תוכנית חיסכון מעמיד לרשות הבנק, לתקופה מוגדרת, כספים בהם יכול הבנק לעשות שימוש ולהפיק מהם רווחים.

האינטרס השני הגורם לבנק לדרוש את פתיחת תוכנית החיסכון לצורך מתן אשראי, נובע מהחשש שאותו לקוח, שלזכותו העמיד הבנק את האשראי, לא יהיה מסוגל לפרוע את חובו. הבנק אינו מוכן לשאת באופן בלעדי בסיכון זה, ולכן הוא מתנה זאת בפתיחתה של תוכנית חיסכון, המשמשת כבטוחה או שעבוד.

האינטרס של הבנק לביטחון הינו אינטרס לגיטימי ומוצדק, ולמעשה, הוא זה אשר מאפשר את מתן האשראי ללקוח, ובגינו יכולים הלקוחות לנהל את עסקיהם. קיום ערובות להבטחת פירעונו של חוב, הינו גורם מרכזי ביציבות המערכת הבנקאית ובאיתנותה הפיננסית. יתר על כן, האינטרס לדאוג לבטוחות אינו אינטרס של הבנק בלבד, הואיל והמשק כולו נהנה מיציבותה של המערכת הבנקאית.

במצב זה נכון לומר, כי קיים קשר עסקי סביר בין מתן האשראי לדרישת הביטחונות, הואיל והבנק אינו חייב להעמיד ללקוחותיו אשראי (ראה סעיף 2(א) סיפא לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981), ואם החליט לעשות זאת, אך טבעי הוא שידרוש ביטחונות מתאימים. לפיכך, נכון יהיה להוסיף ולומר, כי הדרישה לפתיחת תוכנית חיסכון נובעת לעיתים ממניע שחשיבותו חורג מרצונו של הבנק להגדיל את רווחיו, ועל כן היא עונה על דרישת הקשר העסקי הסביר, המבחין בין התניה מותרת לאסורה.

יש הסבורים, כי מקום בו כספים ששימשו לתוכנית החיסכון אינם כספי הלקוח אלא כספי הבנק, אין לראות בהם משום העמדת בטוחה. על-פי גישה זו, תוכנית החיסכון אינה בטוחה אמיתית, שהרי במקרה של אי-פירעון החוב, לא יוכל הבנק להיפרע אלא מכספים השייכים לו מלכתחילה.

המסקנה המתבקשת מכך היא, שהואיל ותוכנית החיסכון אינה משמשת מקור לביטחון האשראי, הרי שהאינטרס שעמד בבסיס הדרישה לפתיחת תוכנית החיסכון, הינו האינטרס של הבנק להגדיל רווחיו על חשבון הלקוח. רווחיו של הבנק גדלים במקרה זה בצורה משולשת: הוא נהנה מהריבית אותה הוא גובה בגין העמדת ההלוואה, הוא גובה ריבית על האשראי שהעמיד ללקוח, ולבסוף, הוא עושה שימוש לצרכיו, ולתקופה מוגדרת, בכספים המצטברים בתוכנית החיסכון. במצב זה, בו תמהיל האינטרסים הוא כזה שהאינטרס המסחרי של הבנק להגדיל רווחיו גובר על אינטרס הביטחון שבאשראי, מתנתק הקשר העסקי הסביר בין השירותים, ולפנינו התניה אסורה של שירות בשירות.