בקשה לאסור פרסום שמו של החשוד

ב. בית המשפט סבור כי יש להעדיף את מניעת הנזק החמור על פני העניין הציבורי שבפרסום.

יש לבחון את נסיבותיו האישיות של המבקש לאסור פרסום שמו, לרבות השפעת הפרסום על בני משפחתו, סביבתו ועיסוקו.

בחינה זו תיעשה לצד בחינת אופיין של העבירות, כמו גם עברו הפלילי של המבקש.

בית המשפט העליון יצר זיקה ברורה בין עוצמתן וטיבן של הראיות, לבין שאלת פרסום שמו של חשוד.

איכות התשתית הראייתית הנדרשת על ידי בתי המשפט, נגזרת בעיקר מהשלכותיו הצפויות של אותו שלב משפטי בו נבחנים הנתונים.

ככל שהשלכות אותו שלב חמורות וקשות הן – כך תידרש תשתית ראייתית בעוצמה גבוהה יותר.

2. התשתית הראייתית הנדרשת כאשר בוחנים שאלת פרסום שמו של חשוד - לכאורה, כל עוד החקירה נמצאת בעיצומה, התבנית הראייתית המרכזית בה נעשה שימוש הינה תבנית החשד הסביר.

עם זאת, במקרים רבים, וכאשר עסקינן בפרסום בעל השלכות חמורות, אין עוד מקום להסתפק בדרישת החשד הסביר ויש לדרוש תשתית ראייתית איכותית ומבוססת יותר.

ככל שהנזק העלול להיגרם לחשוד חמור יותר, הדעת נותנת כי התשתית הראייתית צריכה להיות קרובה לרמה בה ניתן לקבוע כי לו ימוצה הפוטנציאל הראייתי בסיום המשפט, יהא בכוחו להוכיח האשמה כנדרש במשפט פלילי.

במילים אחרות – אף אם מצויים אנו בשלב החקירה, הרי שיתכנו מקרים בהם תידרש תשתית ראייתית איכותית וגבוהה מדרישת החשד הסביר, ולעיתים מתקרבת מאד בעוצמתה לדרישת ראיות לכאורה המקובלת כתנאי למעצרו של נאשם עד תום ההליכים, לאחר הגשת כתב אישום.

יתכנו מקרים בהם לא יהא זה רצוי ומידתי כי אותו "חשד סביר" אשר יכול להסתכם במידע מודיעיני בלבד, ישמש תשתית לפרסום שמו של אדם כחשוד בביצוע עבירה חמורה, אף אם, לכאורה, יכול אותו מידע לשמש כתשתית מתאימה להארכת מעצרו לצורכי חקירה במספר ימים.

 דרישה זו, לתשתית ראייתית בעוצמה גבוהה מזו הנדרשת לצורך הארכת מעצר לצורכי חקירה, נגזרת אף מאותו מימד של סופיות הנלווה לפרסום, וזאת בניגוד למימד הזמני המאפיין החזקת אדם במעצר לצורכי חקירה.

3. במקרה דנן התשתית הראייתית הקיימת בתיק גבוהה מדרישת החשד הסביר, ומתקרבת בעוצמתה לדרישת ראיות לכאורה. מתוך בקשת השחרור בתנאים שהוגשה, עולה כי המשטרה מייחסת לחשוד עבירות של שיבוש הליכי משפט, גניבה ואיומים. ביהמ"ש בוחן את הראיות בתיק וקובע כי התשתית הראייתית הקיימת בתיק אינה ראשונית, אינה בוסרית, ובהחלט מתקרבת בעוצמתה לדרישת ראיות לכאורה.

המעשים המיוחסים לחשוד נוגעים ללב עיסוקו כעורך דין פלילי. ברור כי היה ודבר החשד יתפרסם, יהיה בכך כדי לפגוע במטה לחמו של החשוד.

אין המדובר רק בייחוס עבירה פלילית לחשוד באופן של שיבוש ופגיעה בהליכי החקירה, אלא אף בחשד לביצוע פעולות שלא ייעשו, במסגרת אותה מערכת יחסים מורכבת שבין עורך דין ללקוחו.

4. החשוד הינו שותף במשרד עורכי דין בו מלבדו, קיים עורך דין אחד נוסף. כל תפקודו המקצועי של החשוד, נוגע לייצוג חשודים בתחום הפלילי. העולם המקצועי בו פועל ומתפקד החשוד אינו כה נרחב וחזקה כי פרסום שמו כמעורב בפרשה, בין אם ההליך יסתיים בהגשת כתב אישום והרשעה, ובין אם לאו, ילווה אותו משך תקופה ארוכה ביותר.

לאור נתונים אלה, פרסום שמו של החשוד כמעורב באותם מעשים שתוארו לעיל, עלול לגרום נזק חמור לפרנסתו.

5. אותם נימוקים אשר עמדו ביסוד ההנחה לקיומו של נזק חמור, עומדים בלב האינטרס הציבורי ומצדיקים פרסום דבר החשד ושמו של החשוד.

החשד הינו חשד חמור, החשוד מתפקד כעורך דין פעיל הפוקד את בתי המשפט ובתי המעצר מדי יום ביומו, ובנסיבות אלה, יש מקום להתריע בפני הציבור על קיומו של החשד האמור.

אין המדובר רק באותם שיקולים הנמנים על הרובד הכללי שתמציתו חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, אלא באלה הנמנים על הרובד הפרטיקולרי הנוגע לנסיבות המיוחדות של המקרה וכולל שיקולים כגון הצורך להזהיר את הציבור מפני החשוד.

6. ביהמ"ש מעדיף את האינטרס הציבורי בפרסום שמו של החשוד, וזאת על אף שפרסום שכזה עלול לגרום נזק חמור לפרנסתו. צו איסור הפרסום הזמני שניתן בטל.