דנ"פ 6341/09, מדינת ישראל נ’ עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל
העובדות:
1. ביום 29.1.04 הוגש נגד יוני אלזם ז"ל כתב אישום אשר ייחס לו עבירה של רצח בכוונה תחילה וכן עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. זאת, לאחר שנחשד במעורבות ברצח חנניה אוחנה ביום 5.3.03, על-סמך הודאותיו של אלזם וראיות נוספות.
טענותיו של אלזם נגד קבילות הודאותיו נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי, וביום 8.11.05 הורשע אלזם במיוחס לו. אלזם מצא את מותו בין כתלי הכלא, ועזבונו הגיש ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי.
עיקר טענות הערעור התמקד בסוגיית קבילות הודאותיו. דעת הרוב קיבלה את הערעור והורתה לזכות את אלזם וקבעה כי מן הראוי לפסול כבלתי קבילה את הודאתו של אלזם.
2. בעתירתו טוען פרקליט המדינה כי בפסק-הדין נשוא הבקשה נקבעה הלכה חדשה, אשר חורגת מההלכה שנקבעה בע"פ 5121/98 יששכרוב נ’ התובע הצבאי הראשי (טרם פורסם, 4.5.06, להלן: פרשת יששכרוב), שהינה ההלכה המנחה בסוגיית "הפסילה הפסיקתית" של ראיות שהושגו באמצעים פסולים.
החלטה:
1. נדחתה טענת המדינה, לפיה בפסק-הדין נשוא העתירה נקבעה הלכה חדשה החורגת מהאמור בהלכת יששכרוב.
ההיפך הוא הנכון. הלכת יששכרוב מבוססת על הפעלתו של שיקול-דעת תלוי נסיבות, וכך נעשה גם בענייננו.
בית המשפט איזן בין השיקולים השונים, בהתאם לנסיבותיו המיוחדות והפרטניות של המקרה, והגיע להכרעה לפיה מכלול נסיבות העניין מצדיקות את פסילת הודאותיו של אלזם.
הכרעה זו התבססה על מגוון שיקולים, ובהם גם שיקולי הנזק החברתי הנגרם כתוצאה מפסילת הודאותיו של אלזם, ועל ניתוח עובדותיו של המקרה הנתון.
שלושת שופטי ההרכב הדגישו כי הכרעותיהם הושתתו על פרשנותן של עובדות המקרה הנתון, ובהתאם לנסיבותיו המיוחדות. כך, סברו שופטי הרוב כי חומר הראיות והתמלילים הרבים מעידים על הפרת זכויותיו של אלזם, ואילו השופט לוי (בדעת המיעוט) סבר כי חומרים אלה מצביעים על כך כי תחושותיו של אלזם עצמו הן שגרמו לו לוותר על זכות השתיקה שעמדה לו. יוער, כי גם השופט לוי מצא לנכון לבקר את אופן התנהלות החוקרים בעניינו של אלזם.
2. נוסחת האיזון באשר לפסילתן של ראיות הינה לפי מהותה תלוית נסיבות, ויש להפעילה בכל מקרה ומקרה לפי עובדותיו ומאפייניו המיוחדים. קביעת נקודת איזון קונקרטית בנסיבות עניין נתון אינה מהווה הלכה חדשה, ואינה מקימה עילה לדיון נוסף. בענייננו, נקבעה נקודת האיזון בהתאם לנסיבות המקרה ונוכח הפגמים שנפלו בחקירה.
על-פי הלכת יששכרוב הפעלת שיקול הדעת הינה תלוית נסיבות. גישה זו נותרה על מכונה גם בפסק-דין הרוב בפרשת אלזם.