דחיית ערעור על הרשעה באלימות במשפחה

ע"פ 4629/09, פלוני נ' מדינת ישראל

העובדות:

1. המערער והמתלוננת נישאו בשנת 1984, נולדו להם שישה ילדים והם גרו תחת קורת גג אחת עד ליום 1.1.2006, או עד סמוך למועד זה, מועד בו עזבו המתלוננת והילדים את הבית. לפי כתב האישום, במועדים רבים לאורך תקופת נישואיהם הכריח המערער את המתלוננת לקיים עמו יחסי מין בניגוד לרצונה, איים עליה כי אם לא תיאות לדרישותיו המיניות הוא יעסיק אותה בזנות, ובמספר הזדמנויות במהלך התקופה הרלבנטית איים על המתלוננת שהוא ירצח אותה, תוך שהוא מכוון אקדח לרקתה או מצמיד סכין לגרונה, שהוא ירצח אותה.

בנוסף, במספר הזדמנויות במהלך התקופה הרלבנטית נהג המערער לתקוף את המתלוננת ולהכותה בתדירות ובקביעות, ואף הכה את ילדיו, בעת שהיו קטינים.

החלטה:

2. המקרה דנן אינו נכלל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותו של בית משפט זה בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. עסקינן בעבירות אלימות בתוך המשפחה, עבירות המתבצעות בחדרי חדרים ובסביבה מבודדת. לעבירות אלה, במרבים המקרים, אין בנמצא ראיות חיצוניות או עדויות נוספות מלבד עדויותיהם של מבצע העבירה הנטענת ושל קורבנותיו, ועימות של "גרסה מול גרסה" הוא כמעט בלתי נמנע.

במצב דברים זה ישנה חשיבות יתרה להתרשמותה של הערכאה הדיונית מהעדויות שנשמעו לפניה ומכאן שההלכה בדבר אי התערבותה של ערכאת הערעור בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית עומדת ביתר שאת.

3. בית המשפט המחוזי התרשם באופן בלתי-אמצעי מן העדויות שנשמעו לפניו, ומצא, ככל שמדובר בעבירות בהן הורשע המערער, את הגרסאות שהועלו על ידי התביעה כגרסאות מהימנות שניתן לבסס עליהן הרשעה.

4. המערער טוען כי שגה בית המשפט המחוזי עת הרשיע אותו בעבירה של הדחה בחקירה ולא בעבירת איומים. משקבע בית המשפט המחוזי כי המערער נהג לאיים על חיי המתלוננת באמצעות סכין ואקדח לבל תעז להתלונן נגדו אין מנוס מהקביעה כי יש להרשיע את המערער בעבירה של הדחה בחקירה.

5. סוגיית ההתיישנות מתעוררת גם לגבי ההרשעה בעבירה של תקיפת בת זוג. נכון הוא שהמתלוננת לא הצביעה על התאריכים והמועדים המדויקים בהם אירעו ההתפרצויות האלימות של המערער, אולם מעדותה בעניין זה, עולה כי המערער נקט באלימות כנגדה מספר פעמים רב.

מקרים של אלימות במשפחה מקרים קשים הם שאינם מאפשרים התחקות מדויקת אחר המועדים בהם התרחשו אירועי האלימות, על אחת כמה וכמה כאשר אלו נפרסו על פני שנים רבות וכוללים מספר רב של אירועים. בית המשפט התרשם מהעדויות שנשמעו לפניו וקבע ממצא עובדתי שלפיו מקרים אלו התרחשו גם בתקופה הרלוונטית.

6. בית המשפט המחוזי ערך את האיזון הראוי בין השיקולים הרלוונטיים, והתחשב מחד גיסא בחומרת העבירות בהן הורשע המערער אולם מאידך גיסא, לא נעלמו מעיניו נסיבותיו האישיות של המערער, ובפרט העובדה כי "נענש" על ידי בני משפחתו שנידוהו מקרבם.