בני זוג אשר התחתנו בנישואין אזרחיים (לרבות בני זוג מעורבים בעלי דתות שונות) וחפצים להביא לסיומו של הקשר, יהא עליהם לפנות להליך שנקרא הליך של התרת נישואין. במסגרת אותו הליך, ניתן למעשה, להכריז כי נישואין אלו בטלים מעיקרם או לחילופין ניתן, למעשה, לבטל את אותם הנישואין בהסכמה של שני בני הזוג.

כמו כן, בני זוג אשר נישאו בנישואים אזרחים שקיבלו הכרה בישראל, יהא עליהם לקבל גם את הזכויות והחובות החלים על נישואין בישראל, לרבות כל הזכויות והחובות הנובעות מענייני הרכוש, המזונות, המשמורת וכד’.

חשוב לציין כי, חוק שיפוט בענייני התרת נישואין חל רק על בני זוג מעורבים שאינם בני אותה העדה ומעוניינים לסיים את נישואיהם.

קצת על ההליך של התרת נישואין כאשר ישנה הסכמה הדדית

כאמור, בני זוג אשר נישאו בנישואין אזרחיים וחפצים להביא נישואין אלו לסיומם, בהתחלה יפנו לבית המשפט העליון בבקשה לקבוע את סמכות השיפוט אשר תתיר את נישואיהם.

יודגש כי במרבית המקרים בית המשפט העליון יפנה את בני הזוג לבית המשפט לענייני משפחה, קל וחומר כשמדובר בבני זוג לא יהודים או שלפחות אחד מבני הזוג לא יהודי. שכן, גם אם מדובר בהתרה של נישואין אזרחיים, הרי שלבית הדין הרבני הסמכות להתיר נישואין אזרחיים של בני זוג יהודים.

כמו כן, מן הראוי לציין, כי עוד כשמוגשת הבקשה לבית המשפט העליון לקביעת הסמכות אשר תתיר את הנישואין, משמעות בקשה זו מתפרשת כבר אז כבקשה להתגרש.

משהתיק הופנה לבית המשפט לענייני משפחה, או אז תיבדק השתייכותם הדתית של בני הזוג ובמידה וכל אחד מהם דייך לדת אחרת, אז יהא על סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה לפנות לבתי הדין הדתיים של אותם בני זוג, בבקשה ליתן חוות דעת באשר לצורך של בני הזוג להתגרש על פי הדין הדתי אליו הם משתייכים. החלטה מסוג זה תינתן בתום שלושה חודשים, כאשר במידה ויש צורך בהליך גירושין על פי הדין הדתי, או אז יועבר התיק לאותו בית דין דתי אשר יתיר את נישואי בני הזוג. אולם, במידה וחוות הדעת תכתיב כי אין צורך בגירושין על פי הדין הדתי, אזי, בית המשפט לענייני משפחה יתן פסק דין להתרת הנישואין וכן ידון במידת הצורך בענייני הרכוש, המשמורת, המזונות וכד’.

קצת על ההליך של התרת נישואין כאשר אין הסכמה הדדית


כאשר אין הסכמה להתגרש בין בני זוג אשר נישאו בנישואים אזרחיים, בית המשפט לענייני משפחה קובע את הדין הפנימי בהתאם למקום מושבם של בני הזוג.

כמו כן, מה קורה במידה ולא ניתן לקבוע את הדין הפנימי לפי מקום מושבם של בני הזוג? אז , למעשה, בית המשפט לענייני משפחה יקבע את הדין הפנימי לפי מקום מושבם האחרון של בני הזוג או לחילופין לפי הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת. כמובן באותו הקשר, חשוב לציין כי לבני הזוג קיימת גם האפשרות לפנות לבית הדין הדתי בהתאם לעדתם לשם הגשת תביעת גירושין.

*** כאשר אחד מבני הזוג שנישאו בנישואין אזרחיים נמצא בארץ אחרת ולא ידוע היכן הוא, אפשר יהיה לנהל את הליך התרת הנישואין בארץ ולבקש במסגרת אותו הליך, היתר להמצאת המסמכים מחוץ לארץ ואפשר אפילו לבקש מביהמ"ש לבצע "תחליף המצאה", כמפורט בתקנות סדר הדין האזרחי, ולאחר הניסיונות להמציא לנתבע את התביעה כאמור, יהיה עליו להגיב, ובמידה ולא יעשה כן, ובכפוף להוכחת עילת גירושין, ניתן יהיה ליתן פסק דין להתרת אותם הנישואין.

גירושין של בני זוג יהודים אשר נישאו בנישואין אזרחיים - גט לחומרא


כאשר בני זוג שלא התחתנו כדת משה וישראל אלא התחתנו בנישואין אזרחיים (בקפריסין למשל), רוצים להתגרש, בית הדין הרבני, אשר לו הסמכות בד"כ, יראה באותם בני זוג כספק זוג נשוי ויחייב אותם בגט לחומרא.

גם במצב בו ניהלו בני הזוג חיים משותפים וקיימו חיי אישות ומשפחה במשך תקופה ארוכה, יכולים לראות את האישה כספק נשואה. ובמידה ואותה אישה תרצה להיפרד מבן זוגה ולהתחתן עם אחר, קיימת סבירות גבוהה כי בית הדין יחייב אותה בגט לחומרא למרות שבני הזוג לא היו נשואים. זהו גט שנועד, למעשה, להסיר ספק ולהבהיר באופן חד-משמעי שהאישה פנויה.

כאן המקום לציין כי, מקרה שבו חויבו הצדדים בגט לחומרא, לא בהכרח מחייב השלכות לפיהן, האישה תהיה זכאית לזכויות אשר נובעות מעצם הנישואין, כגון מזונות וכד’.


***המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אילו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.


עודכן ב: 18/10/2009