פעמים כאשר אדם מבצע עבירה, אין מחלוקת בין הצדדים לעניין עצם ביצוע העבירה, אלא שעדיין נטען להעדר אחריות לביצועה, עקב קיומה של הגנה עפ"י חוק. בחוק רשימה של הגנות כאמור כגון – הגנה עצמית, מחלת נפש, צורך לביצוע העבירה ועוד. לכל אחת מההגנות תנאים שרק בהתקיימם היא חלה. אחת ההגנות, בעניינה אייחד דבריי הפעם, הינה הגנת השכרות.

 

בוודאי אפשר לתמוה למקרא הדברים – האם אדם המבצע עבירה בהיותו שיכור, פטור מאחריות לביצועה?! ובכן התשובה אינה כה פשוטה, אך קיימים מצבים בהם התשובה לשאלה זו תענה בחיוב, ועל כך ארחיב להלן.

 

על מנת להיכנס לגדרי ההגנה, ראשית יש להוכיח, כי אכן נמצא הנאשם בתיק הרלוונטי ב"מצב של שכרות". משמעות המושג עפ"י חוק הינו, המצאות תחת השפעת חומר אלכוהולי, או סם כלשהו, אשר הוביל להימצאות במצב, בו אותו אדם אינו מבין את אשר עשה או את הפסול בכך, או שלא יכול היה להימנע, עקב כך, מעשיית המעשה.

 

לעיתים יש מחלוקת עובדתית אף בעניין זה – האם אותו אדם אכן היה שיכור שאז על ההגנה להוכיח עניין זה, כאשר כיום מספיק כי יוותר ספק בעניין. כעולה מהאמור לעיל הרי שגם מידת השכרות רלוונטית ולא כל אדם ששתה נחשב כשיכור לצורך התקיים ההגנה האמורה.

 

באם אכן מוכח כי אותו אדם נמצא ב"מצב של שכרות" (או אף שכרות חלקית במקרים מסוימים), אזי יש לבחון שאלות נוספות.

 

אם מצב השכרות נגרם שלא בשליטתו ו/או ללא ידיעתו של אותו אדם, אזי הוא פטור לחלוטין מביצועה של כל עבירה, שבוצעה תחת השפעת אותו "מצב של שכרות".

 

לעומת זאת, אם שתה אותו אדם לשוכרה, טרם ביצוע העבירה, במתכוון כדי לעבור את העבירה תחת מצב של שכרות, אזי יהיה אחראי לביצועה של כל עבירה שהיא שיעבור תחת מצב זה.

 

המצב יותר מורכב, כאשר האדם המדובר שתה לשוכרה מרצונו החופשי, אך שלא על מנת לעבור עבירה, ובכל זאת עבר עבירה בהשפעת מצב השכרות.

 

במצב זה נחלקת שאלת האחריות לשתי קטגוריות. באם מדובר בעבירות התנהגות בלבד – יהיה אחראי לגבי ביצועה של כל עבירה. אם לעומת זאת מדובר בעבירות המותנות בהתקיים תוצאה מסוימת, הרי שאותו אדם יוכל להיות מורשע רק בעבירות שאינן דורשות כוונה. כך למשל אם מואשם אדם בביצוע רצח, והוכח כי היה שיכור ושלא על מנת לעבור העבירה, יוכל להיות מורשע רק בעבירת הריגה ואכן היו מקרים בהם זוכו אנשים מרצח והורשעו בהריגה בלבד עקב היותם במצב שכרות על כל התנאים האמורים לעיל.

 

בשנים האחרונות הוכרו עבירות מטרה ככאלה שגם בעניינן תחול הגנת השכרות אף שלא נדרש להתקיימן יסוד נפשי של כוונה, אך חלק מהגדרת העבירה הינה כי בוצעו למטרה מסוימת. דוגמאות לעבירות כאלה - איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועוד.

 

כמובן שתפקיד הסנגור המייצג בבחנו כל תיק לשים לב לאפשרות התקיימה של איזו מן ההגנות שבחוק והגנת השכרות בכלל זה, ולפעול להוכחת העניין – דבר שיכול להוביל להקלה בעונש ופעמים אף לזיכוי מוחלט.

 

מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ושימוש בו ו/או יישומו לגבי מקרה ספציפי הינו באחריות הקורא בלבד.


עודכן ב: 25/07/2012