ייצוג בתיקי עבירות מין

עבירות מין נחלקות לשני סוגים שונים: האחד עבירת מין אשר בוצעה על ידי אדם המוכר לקורבן, כגון: שכן, קרוב משפחה ועוד; והשני, עבירת מין המבוצעת על ידי אדם זר לחלוטין כלפי הקורבן, כמו למשל בתקיפה ברחוב או בעת נסיעה בטרמפ.

בסוג הראשון של עבירת המין, כאשר הקורבן מכיר היטב את תוקפו, עדותו מספיקה לביסוס ההרשעה נגד התוקף, וזאת מנקודת ההנחה כי לאור היכרותם, יודע הקורבן היטב את זהות התוקף, ואינו זקוק למתן הוכחה חותכת בדבר זיהויו.

לעומת זאת, בסוג השני של עבירת המין, חלה על הקורבן חובת ההוכחה בדבר זהותו של התוקף. לנוכח העובדה כי מדובר באדם זר, אשר לא היה מוכר לקורבן טרם התקיפה, ישנו חשש כי תיפול טעות בזיהוי הנאשם, והדבר עלול להוביל להשלכות קשות, כגון הרשעת שווא, כליאת שווא וכו'.

לפיכך, על התביעה, המייצגת את הקורבן, להציג הוכחות וראיות חותכות אשר יוכיחו מעל לכל ספק כי הנאשם הוא הוא התוקף. הוכחות אלה עשויות להיות בדמות עדויות שונות, טביעות אצבע של התוקף, מציאת שרידי די.אן.איי על גוף הקורבן וכדומה.

בשני סוגי העבירה, ישנה חשיבות רבה לגרסת החשוד בעת חקירתו במשטרה. על כן, כדאי ומומלץ לחשוד בעבירת מין להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי טרם החקירה במשטרה.

מה החוק לגבי עבירות מין נגד קטינים ועבירות מין חמורות?

בניגוד לעבירות פליליות אחרות, חוק ההתיישנות בעבירות מין הינו מותאם לסוג העבירה, וכן תקופת ההתיישנות ארוכה יותר. כך למשל, קטין אשר הותקף מינית בילדותו, רשאי להתלונן בגין התקיפה כעשר שנים לאחר הגיעו לגיל 28. חוק ההתיישנות בעבירות מין משתנה אף בין סוגי העבירה אשר נדונו בתחילת המאמר.

לאחרונה, נוטים בתי המשפט בערכאות השונות להחמיר עם עברייני מין, בין אם העבירות בוצעו כלפי קטינים ובין אם בוצעו כלפי בגירים. על כן, חשיבותו של הליך פלילי המנוהל כראוי הינו גבוה לאין ערוך, וכדאי לחשוד בעבירות למצות היטב את ההליכים המשפטיים העומדים לרשותו, ולהגיש באמצעות בא כוחו בקשות אשר יסייעו לו במהלך ההגנה. כך למשל, מומלץ לבקש גילוי חומר חקירה ואף להיעזר, במקרים מסוימים, בשירותי משרד חקירות פרטי על מנת לחשוף נתונים רלוונטיים על המתלונן.

כמו כן, כדאי להתייעץ עם הסניגור בנוגע לעריכת ניהול הוכחות בבית המשפט, כאשר הליך זה הינו כדאי רק כשיש בידי ההגנה ראיות ממשיות בדבר חפותו של החשוד. אחרת, פניה להליך הוכחות עשוי להתגלות כמזיק עבור הנאשם בהשוואה להשגת הסדר טיעון למשל.

מה קורה במקרה בו הנאשם הודה בעבירות?

כאשר החשוד הודה בביצוע העבירה כבר במעמד חקירתו במשטרה, או אז יבקשו הצדדים, ברוב המקרים, להגיע להסדר טיעון. במקרים אלה, תבקש ההגנה מבית המשפט להעניק טיפול לנאשם, אשר עשוי אף להשפיע באופן משמעותי על העונש שיוטל עליו בסוף ההליך.

ובאותו עניין, ישנה חשיבות רבה לשאלה האם היה החשוד עצור לאחר החקירה ועד תום ההליכים המשפטיים, או שמא שוחרר לביתו? התשובה לשאלה זו הינה בעלת השפעה, שכן במידה והנאשם שוחרר לביתו לאחר החקירה, ומנהל את המשפט מחוץ לכותלי המעצר, הוא אינו נתון תחת לחץ של זמן, ויכול למצות היטב את זכויותיו המשפטיות.

כמו כן, הוא יכול להשפיע על עונשו באמצעות השתתפות פעילה בהליך טיפולי ושיקומי, הנושאים משמעות רבה בהליך המשפטי, לעומת אדם עצור אשר אינו יכול לנקוט בצעדים אלה, משום שהוא נתון לחסדי שירות המבחן וכבול תחת תנאי המעצר.

לכן, יש לנסות להגיע, כבר לאחר החקירה המשטרתית, למצב בו החשוד בעבירה משוחרר לביתו, ומתחיל הליך טיפולי.

לבסוף, בהתחשב בכך שמדובר במקרים פליליים רגישים ביותר, רצוי כי החשוד ינהל את ההליך בחוכמה, ייעזר בעורך דין העוסק בתחום הספציפי של עבירות מין, וימצה את כל זכויותיו המשפטיות הניתנות לו לפי חוק.