ועד מושב ערך בחירות בנובמבר 2011. במסגרת הבחירות, שלושה חברי מושב מסרו לחברים אחרים ייפוי כוח אשר העניק להם את הזכות להצביע בשמם. ייפוי הכוח ניתן שלא בהתאם להוראות פקודת האגודות השיתופיות. הסיבה לכך הייתה כי מעניקי ייפוי הכוח לא היו בחו"ל בעת הבחירות. בעקבות המהלך הבלתי חוקי, אחד מחברי המושב הגיש תלונה בעניין לרשם האגודות השיתופיות וזה פתח בחקירת התלונה.
יש לכם שאלה?
החוקר מטעם הרשם קבע כי יש להורות על קיומן של בחירות חוזרות לוועד המושב, אך רק באשר למקומות שש ושבע. לשיטתו של החוקר, לא היה מקום לשנות את מיקומם של שאר הנבחרים במקומות אחד עד חמש. רשם האגודות השיתופיות קיבל את מסקנותיו של החוקר. חבר המושב אשר הגיש את התלונה ערער על ההחלטה לבית המשפט.
בערעור נטען כי היה מקום לבטל באופן מוחלט את תוצאות הבחירות וזאת משום שההפרשים בין המועמדים לא היו גדולים. דהיינו, המערער טען כי לא היה מקום להסתפק רק בהחלפתם של שני המועמדים האחרונים ברשימה. הערעור התבסס על הטענות הבאות:
- בשל היכרות המערער עם מיופי הכוח המעורבים, קיימת סבירות כי אלה לא בחרו בו או במועמד השביעי, ולא היה נכון להוריד את הקולות הפסולים מהם.
- מבחינת ההיבט המעשי, לא הייתה הצדקה בבחירות מחודשות רק עבור המועמדים האחרונים, וזאת משום שההיערכות לקראת הבחירות הייתה אמורה להיות אותה ההיערכות.
המשיבים התנגדו לעריכת בחירות מלאות וזאת בטענה כי החלטת הרשם הייתה סבירה גם אם נפלו פגמים מסוימים בהליך הבחירות. נטען כי הערעור היה למעשה ניסיון למנוע מהרוב לגלות "התנהלות מושחתת" של הוועד הקודם אותו ייצג המערער.
בית המשפט ציין בהחלטתו כי ישנם שני תנאים מצטברים אשר יש להוכיח בעת שמוגשת בקשה לפסול את הבחירות. ראשית, המבקש צריך להוכיח כי הבחירות נערכו שלא בהתאם לתחיקת הבחירות. שנית, עליו לשכנע כי מדובר בסטייה מהחוק אשר הייתה עלולה להביא לכדי השפעה על תוצאות הבחירות. מידת הסטייה מהחוק אשר מספיקה לשם פסילת בחירות נקבעת בהתאם להשפעתו של הפגם המדובר על התוצאות הסופיות. עסקינן אפוא בהחלטה הנתונה לשיקול דעתה של הערכאה השיפוטית, וזאת בהתייחס להבטחת טוהר מידות בבחירות והגשמת רצון הבוחר.
נפל פגם במערכת הבחירות
במקרה דנן, נקבע כי לא הייתה מחלוקת שנפל פגם בהליך הבחירות, וזאת משום שמיופיי הכוח המדוברים שהו בישראל ולא היו רשאים לייפות את כוחם לאחרים. השופט הדגיש כי יישום העקרונות שתוארו לעיל הוביל למסקנה כי רשם האגודות השיתופיות טעה בהחלטתו. משמע, הערעור התקבל.
בית המשפט מצא מידה של אמת בטענותיו של המערער וקבע כי היה טעם לפגם בגריעת קולות ממועד זה או אחר כאשר ההפרשים לא היו משמעותיים. היות ועסקינן בבחירות חשאיות, כל קול יכול להשפיע על תוצאותיהן. כמו כן, נקבע כי אפשרות לשנות רק את שני המועמדים האחרונים הייתה עלולה לעלות כדי פגיעה ברצון הבוחר. בית המשפט הזכיר למערער והמשיבים כי צו המועצות האזוריות (בחירות) מעניק לו סמכות לפסול בחירות באזור מסוים או בקלפי מסוימת, וכאשר עסקינן בקלפי אחת, אין מנוס מביטול מלוא ההצבעות ששולשלו לתוכה.
