תכסיסנות גט- כך כינה ביהמ"ש לענייני משפחה את התנהלותו של הנתבע אשר ניסה בכל כוחו להתחמק ממתן גט לאשתו, למרות החלטת בית המשפט ובית הדין הרבני בעניינו. בסוף הדיון, פסק ביהמ"ש כי הנתבע ישלם פיצויים לתובעת, בסך 35 אלף שקלים.


לפי כתב התביעה, התובעת נישאה לנתבע בשנת 1995. לאחר כ-15 שנות נישואים ושני ילדים משותפים, נפרדו בני הזוג והחלו בסדרה של הליכים משפטים אשר סופה בפסק דין זה.


לאחר שנתיים של דיונים חתמו על הסכם גירושין


בתחילה, הגישה התובעת תביעות שונות כנגד בעלה, בין השאר תביעת מזונות קטינים, תביעת משמורת, בקשה לצו הגנה, תביעה כספית בגין לשון הרע ועוד. בית המשפט ניסה אז לפשר בין הצדדים, ולהביא לסיום המחלוקת ביניהם, ואכן בשנת 2012, כשנתיים לאחר הגשת התביעות, הגיעו בני הזוג להסכמה, וחתמו על הסכם גירושין.


בקשה לשלום בית במקום גט


לאחר שאושר ההסכם וניתן לו תוקף של פסק דין, פנו בני הזוג לבית הדין הרבני להסדר הגירושין. אולם למרות פסק הדין, התחמק הבעל מדיונים וסירב להתייצב בבית הדין עד שלבסוף הוא הובא באמצעות צו בית משפט.


אלא שאז, במקום לתת גט לאשתו, ביקש הבעל שלום בית. בית הדין הרבני פעל בזהירות בעניין, ומינה עובד סוציאלי שראיין את בני הזוג. לאחר פגישתם עמו, נתן חוות דעתו לבית הדין, וקבע כי לא נראה שקיים סיכוי לשלום בית ביניהם.


בעקבות חוות דעתו של העובד הסוציאלי, הורה בית הדין לבעל לתת גט לאשתו. אולם, גם אז סירב הבעל לשתף פעולה, עד שלבסוף טען בפני בית הדין כי הוא מעכב בכוונה את הגירושין על מנת להוסיף ולפעול במישור הכספי מול התובעת.
בית הדין הרבני חייב בכל זאת את הבעל במתן גט, והוא הסכים סוף סוף ונתן גט לאשתו.


האישה תובעת פיצויים בעבור הנזקים


האישה, שקיבלה את הגט המיוחל, החליטה לא לוותר ופנתה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לחייב את בעלה לשעבר בפיצויים עבור נזקיה. לטענתה, הנתבע הפר את ההסכם שנחתם ביניהם באישורו של בית המשפט, ומכאן שהפר חוזה. עוד הוסיפה כי במעשיו, הנתבע פעל בחוסר תום לב, וגרם לה לנזקים רבים. לפי אלה, העמידה התובעת את תביעתה על סך 20 אלף בגין שכר טרחת עורך הדין שייצג אותה בהליכים מול בית הדין הרבני, וכן בסך 50 אלף שקלים בגין הפרת הסכם.


הנתבע: לא התחייבתי למתן גט


מנגד, טען הנתבע כי למעשה הוא לא התחייב למתן גט בהסכם ביניהם, אלא רק בהתחייבות לנסות ולהגיע להסדר בבית הדין הרבני. עוד טען כי הסיבה שלא הצליחו להגיע להסדר טמונה דווקא בהתנהלותה של אשתו, לאחר שזו לא הסכימה להשיב את יתרת הכספים המגיעים לו לפי חוק.


בנוסף, טען הנתבע כי תביעתה של האישה נובעת מקנטרנות וקטנוניות ותו לא, ולא קמה כל עילה משפטית לתובעת. לבסוף, טען הנתבע כי ממילא אין בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בהוצאות שהוגשו בערכאות אחרות.


ביהמ"ש: הנתבע הפר חוזה ופעל בחוסר תום לב


ביהמ"ש קיבל את טענות התובעת במלואן וקבע כי הנתבע פעל ברשלנות ובחוסר תום לב כלפי התובעת ואף הפר חוזה. בנימוקיו להחלטתו, טען השופט, כי מתן הגט היווה סעיף מרכזי בהסכם שנחתם ביניהם, ואף על פי שביהמ"ש לא היה יכול לחייב ממש את הבעל במתן גט, שכן זוהי סמכותו של בית הדין הרבני, עדיין ההתחייבות בין הצדדים נחתמה, והתחייבותם ההדדית היא זו הקובעת במקרה זה.


'תכסיסנות גט' של הנתבע


לא רק ההסכם החוזי הופר על ידי הנתבע, אלא אף החלטתו של בית הדין הרבני בעניין, כאשר הנתבע לא בחל באמצעים וניסה בכל יכולתו להתחמק ממתן הגט לו ייחלה התובעת. לניסיונות אלו, קרא השופט בשם "תכסיסנות גט", והבדיל בין מקרה זה למקרי סרבנות גט, כאשר הנתבע הביע נכונותו לא פעם לתת את הגט, אך ברגעי המבחן נסוג מהבטחותיו.

 

יש לך שאלה? 

פורום בית דין רבני
פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?


לפיכך, קבע השופט כי הנתבע חייב בפיצוי התובעת בסך של 35 אלף שקלים, כאשר הוא מחשב את הפיצוי לפי 25 אלף שקלים לכל שנה כפי שמחשבים זאת עבור סרבני גט, אך רק מהמועד הראשון בו סירב להתייצב לדיון בבית הדין הרבני. כמו כן, חויב הנתבע בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקלים.