בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב אסר אתמול (יום ג') את פרסומו של סרטון וידיאו שצילם המוסד לביטוח לאומי על מנת להוכיח לוועדה הרפואית כי התובעת אינה נכה כפי שטענה. בית הדין קיבל טענות התובעת וקבע כי הסרטון צולם שלא כדין.
בינואר 2009 עברה התובעת, בגיל 44, אירוע מוחי אשר שיתק את כל צדה הימני. לאחר האירוע היא פנתה למוסד לביטוח לאומי לקבל קצבת נכות כללית, שם נקבעה לה נכות רפואית יציבה של 91%. במקביל לבקשת הנכות הגישה התובעת בקשה לקבלת קצבה לשירותים מיוחדים.
בבקשתה, טענה התובעת כי מפאת מצבה הרפואי היא מתהלכת באמצעות מקל הליכה גם בביתה, וזקוקה לסיוע ברחצה, בלבישה ובהכנת מזון. לאחר וועדה רפואית נוספת ובדיקת תפקוד בביתה, נקבע כי היא אכן נעזרת במקל הליכה וזקוקה לסיוע אותו ביקשה. הוועדה הרפואית קבעה לה זכאות לשירותים מיוחדים בשיעור של 50%.
אולם, לאחר הבדיקות עלה חשדו של אחד הרופאים בדבר מצבה הרפואי של התובעת, והמוסד לביטוח לאומי ביקש לבדוק את חשדו. לשם כך, החליט הנתבע שלא לזמן שוב את התובעת לבדיקה רפואית אלא לערוך חקירה על ידי מחלקת החקירות.
וכך קרה שבאפריל 2011 הגיע לביתה של התובעת חוקר סמוי שהתחזה לאדם המבקש לרכוש את דירתה, וצילם אותה ללא ידיעתה. לטענת הנתבע, הסרטון שצולם מלמד על כך כי התובעת שיקרה לגבי מצבה הרפואי האמיתי, וכי ניתן לראות בבירור כי היא מתהלכת בחופשיות בביתה ללא מקל הליכה.
לאור הממצאים החדשים שגילה, שלח הנתבע מכתב לתובעת בו הוא מיידע אותה על הגילוי ומדווח לה כי הסרטון יישלח לוועדה רפואית אשר תדון מחדש בדבר זכאותה לשירותים מיוחדים.
פגיעה חמורה בצנעת הפרט
התובעת הגישה בתגובה תביעה לבית הדין לעבודה בבקשה למנוע מהנתבע לעשות שימוש בסרטון. לטענתה, הסרטון אינו משקף את מצבה כלל והוא נעשה במרמה וללא ידיעתה. לדבריה, מאז האירוע המוחי שחוותה היא ממעטת לצאת את ביתה, ועושה זאת רק בסיוע בן משפחה, שכן היא מרבה ליפול ולמעוד, ומאחר והיא מתגוררת לבדה, היא מסתייעת במקל הליכה כדי לא למעוד כאשר אין איש בבית שיעזור לה.
לדבריה, בזמן צילום הסרטון לא נעזרה במקל הליכה מאחר והיה אדם נוסף בבית, החוקר בעצמו, והיא הרגישה בטוחה ללכת מעט כשהיא יודעת היכן היא יכולה להישען או במה היא יכולה להיאחז במקרה של נפילה חלילה.
עוד טענה התובעת כי החוקר נכנס לביתה תוך מצג שווא שברצונו לרכוש את דירתה. גם כאשר אמרה לו בפתח הדירה כי היא אינה מוכרת, התעקש החוקר להיכנס באומרו כי הוא מעוניין לרכוש דירה בבניין, והוא מעוניין לראות את עיצוב הדירה.
התובעת ציינה כי נתנה לאדם הזר להיכנס לביתה רק מפאת מצבה הנפשי הקשה, והבלבול בו הייתה מצויה. רק לאחר מכן התברר לה כי אותו אדם הינו עובד של הביטוח הלאומי שצילם אותה, ואת בנה שהגיע לבקר, בחשאי ובמרמה תוך פגיעה בפרטיותם.
במהלך המשפט התגלה כי למעשה האדם שהגיע לביתה של התובעת לא היה חוקר בעצמו אלא עובד של הביטוח הלאומי שהיה במהלך התלמדות אצל חוקר מוסמך, והוא זה שביצע את החקירה הסמויה כשהחוקר חיכה לו במכוניתו מחוץ לבניין.
ביהמ"ש: "התובעת אינה מתהלכת בחופשיות"
בכדי להגיע להחלטה, ביקש השופט לצפות בסרטון שמפליל, לטענת הנתבע, את התובעת. לאחר הצפייה בו קבע השופט, כי לא נראה שהתובעת באמת מתהלכת בחופשיות בבית, וניתן להבחין בבירור כי היא גוררת את רגלה הימנית לכל אורך הסרטון. עוד נראה כי התובעת לא ניסתה להתנגד לכניסתו של החוקר לביתה, קיבלה אותו בסבר פנים יפות, ענתה על כל שאלותיו בסבלנות ובאריכות וניסתה לרצותו בהסברים על עיצוב וסידור הבית.
בנוסף, קבע ביהמ"ש כי לא היתה חקירה מקדימה אשר נעשתה בגלוי, כמו צילום התובעת מחוץ לביתה, והסרטון משמש כ"הוכחה" היחידה לטענות הנתבע כלפיה.
לאחר בחינת הראיות ושמיעתן של טענות הצדדים, קבע השופט כי במעשיו, הפר הנתבע את פרטיות התובעת ופגע בזכויותיה, וכן פגע באמון הציבור אשר רואה בנתבע מוסד לביטחון סוציאלי שיש לבטוח בכוונותיו ההוגנות.
יש לך שאלה?
פורום ביטוח לאומי
פורום אחוזי נכות
עוד טען השופט בנימוקיו להחלטתו, כי התרומה המעטה של הסרטון לגילוי האמת על התובעת, כפי שטען לה הנתבע, הינה כאין וכאפס לעומת הפגיעה בעיצוב דעת הקהל ביחס למקבלי קצבה.
לפי כל אלה, קיבל השופט את טענותיה של התובעת במלואן, ואסר על השימוש בסרטון לצורך דיון מחודש בנכותה. לבסוף, חייב השופט את הנתבע בתשלום הוצאות משפט לתובעת בסך 3,500 שקלים.
ב"ל 59213-01-12
.jpg)
