האם בנק דיסקונט שנתן אישור עקרוני להלוואה למשכנתא, שלפיו נחתם חוזה לרכישת דירה שלבסוף בוטל עקב סירוב הבנק להעמיד את ההלוואה, נהג ברשלנות? לפני שבוע (יום א') דן בית משפט השלום בראשון לציון בתביעה שהגישו הרוכשים כנגד הבנק בטענה שגרם להם לנזקים כספיים, וקבע שהאחריות נופלת על הצדדים בחלקים שווים. הבנק יפצה את התובעים במחצית מסכום הפיצויים ששילמו בסך של 47 אלף שקלים, וכן יישא בהוצאות המשפט בסכום של 11 אלף שקלים.


התובעים טענו כי הבנק היה צריך להזהירם שלא לחתום על החוזה לרכישת הדירה לפני שהוא מסיים את בדיקותיו לגבי מתן ההלוואה, או לא לתת להם אישור עקרוני להלוואה לפני שסיים לבחון את מצבם, מפני שהם הסתמכו על האישור העקרוני שניתן להם כשחתמו על חוזה הרכישה.


האם טעו הרוכשים כשהסתמכו על האישור העקרוני בלבד?


רק אחרי שהחוזה נחתם הבנק סירב לתת להם את ההלוואה בנימוק שחזרו להם צ'קים, ועקב סירובו נאלצו התובעים לבטל את החוזה ולשלם למוכרי הדירה פיצויים. לפיכך הם תבעו את הבנק על סכום הפיצויים ששילמו, על הוצאותיהם במסגרת החתימה על הסכם הרכישה ועל עוגמת הנפש שנגרמה להם וההתרוצצויות המיותרות שלהם.


מנגד טען הבנק כי כשמו כן הוא, אישור עקרוני הוא לא אישור סופי, וכפוף לבדיקות של הבנק לאשראי הצרכני. הוא טען כי התובעים לא היו צריכים להסתמך על אותו אישור עקרוני, אשר הוצא על סמך הצהרותיהם שהתגלו בדיעבד כלא נכונות, מאחר שהסתירו מידע על תיקי הוצאה לפועל שפתוחים נגדם.


באישור העקרוני צוין בפירוש כי הוא מסתמך על הנתונים שהציגו התובעים לבנק וכי הוא כפוף להצגת מסמכים נוספים לפני שההלוואה תאושר. כמו כן מופיעה בו פסקה כי האדם המבקש את ההלוואה מצהיר שהוא לא מוגבל ולא חזרו לו צ'קים. עם זאת, הבנק לא הצליח להוכיח כי התובעים חתמו על הבקשה להלוואה לפני שהוציא להם את האישור העקרוני, ולכן לא הוכח כי הצהירו בפניו על כך שצ'קים שלהם לא חזרו בעבר.


כמה ימים אחרי שניתן האישור העקרוני חתמו התובעים על החוזה לרכישת הדירה, אך לא צוין בו כי קיבלו אישור עקרוני בלבד להלוואה מהבנק. בשלב זה תיק הבקשה להלוואה עבר לבדיקת האשראי הצרכנית, ואז התגלה כי חזרו לתובעים צ'קים ופתוחים נגדם ארבעה תיקים בהוצאה לפועל, והבנק החליט לדחות את הבקשה להלוואת המשכנתא כאמור.


בית המשפט: המילה "אישור" עלולה ליצור רושם מטעה


בנסיבות העניין קבעה השופטת כי הבנק לא עמד בחובתו להזהיר את התובעים על כך שהאישור העקרוני הוא אישור מוגבל, וכי מעצם השימוש במילה "אישור" אפשר להתבלבל ולהסיק כי אכן מדובר באישור. גם הסייגים המופיעים באישור ואף הצמדת המילה "עקרוני" אליו, אינם מספיקים כדי שלא ליצור מצג מטעה.


לפיכך קבעה השופטת כי הבנק התרשל, אך עם זאת התובעים עצמם אחראים אף הם בצורה משמעותית לנזקם, מכיוון שהיו צריכים להצהיר על עברם וחובותיהם בעת בקשת ההלוואה, וכן הם לא סייגו את התשלום עבור הדירה באישור הבנק כשחתמו על חוזה המכר.

 

יש לך שאלה?

פורום משכנתא
פורום רכישת דירה | מכירת דירה


חלוקת האחריות בוצעה באופן שווה בין הצדדים, ולכן הבנק חויב לשלם לתובעים מחצית מסכום הפיצויים ששילמו למוכרי הדירה, בסך של 47 אלף שקלים. נוסף על כך חויב הבנק בהוצאות ההליך בסך של 11 אלף שקלים.


ת"א 43393-10-12