בשבוע שעבר (יום ד') דן בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה בכתב אישום שהוגש כנגד צעיר, שלפיו הוא נתפס נוהג בכפר סבא בשעת לילה מאוחרת בעודו שיכור, בהתאם לבדיקת נשיפה שנערכה לו במקום ובה נמצא אצלו ריכוז אלכוהול גבוה מהמותר. השאלה העיקרית שעלתה הייתה האם הנהג אכן נתפס כשהוא נוהג ברכב, כפי שתואר בכתב האישום, או שמא הוא רק נהג מספר מטרים ספורים בהתאם להוראה שקיבל משוטרת, כפי שטען בכתב ההגנה. היות שעדותה היחידה של השוטרת לא הצליחה להוכיח שראתה את הנאשם נוהג לפני שהיא עצמה הורתה לו לעשות זאת, בית המשפט פטר אותו מאחריות לנהיגה בשכרות והחליט לזכות אותו מחמת הספק.


עדותה של השוטרת שעצרה את הצעיר התבססה על דוח הפעולה שרשמה במועד האירוע, כשנתיים לפני שנערך המשפט. בשני המסמכים שרשמה באותו זמן מסרה שהבחינה בשתי מכוניות חונות בצורה אסורה במעגל תנועה ומפריעות לתנועה בצורה ממשית. היא ביקשה מבעלי המכוניות להזיז אותן ולעמוד בצד, והריחה ריח עז מאוד של אלכוהול מפיו של הנאשם. בדיקת אלכוהול שבוצעה לו הראתה שנהג בזמן שהוא שיכור.


באף אחד מרישומיה לא כתבה השוטרת שהבחינה ברכב בזמן שהיה בתנועה, ולא ציינה אם הנאשם היה בתוך רכבו או בחוץ. כל שניתן היה לומר בוודאות מהרישומים הוא שהרכב הוזז מהכיכר על פי הוראתה. לפיכך השופטת קבעה שהתביעה לא הוכיחה כי הנאשם נצפה על ידי השוטרת נוהג לפני שהיא הורתה לו לעשות זאת.


הנאשם אמנם נהג שיכור מספר מטרים, אך מכיוון שעשה זאת כי ציית להוראת השוטרת לא ניתן להטיל עליו אחריות על נהיגה בשכרות


אף על פי שחלפו כמעט שנתיים מאותו אירוע והשוטרת עצמה הודתה בתחילת עדותה כי אינה זוכרת במדויק את מה שאירע, היא בכל זאת מסרה בדבריה תיאור שונה ממה שרשמה בזמן אמת, וטענה שהיא כן זוכרת שהנאשם היה בתוך הרכב אשר היה מונע. אך בשל הסתירה המוחלטת שהיוו דבריה לתרשומת הראשונית שלה, טענת התביעה שהצעיר נצפה כשהוא נוהג ברכב לא בוססה בראיות.


על פי גרסתו של הנאשם, הוא החנה את הרכב בכיכר ונכנס לבילוי במועדון. מאז הרכב עמד ללא תנועה. כשיצא עם חבריו מהמועדון והם עמדו ליד הרכבים החונים, קיבל הוראה מהשוטרת שצעקה אליו מהניידת להזיז אותו מיד, כך שהוא ציית לה ונסע מספר מטרים עד לחניה. כשנשאל איך התכוון לחזור לביתו טען שהיה בכוונתו לנסוע ברכבו של חבר בסוף הבילוי.

 

יש לך שאלה?

פורום הזמנה לדין במשפט תעבורה
פורום נהיגה בשכרות


מכל הדברים הללו התרשמה השופטת כי אין הוכחה מעבר לספק סביר שהצעיר נהג ברכב בזמן שהיה שיכור, מלבד כאמור בהוראת השוטרת ולמרחק של כמה מטרים בלבד. נהיגתו באותם מטרים ספורים עוררה את חשד השוטרים והוא נקרא לבצע בדיקת אלכוהול, אך מכיוון שביצע את הנהיגה על פי הוראה שקיבל מאיש מרות, לא ניתן להטיל עליו אחריות עבור הנהיגה הזו. בנסיבות אלה קבעה השופטת כי הנאשם ציית להוראה ולכן יש לפטור אותו מאחריות לנהיגה בשכרות, והחליטה לזכות אותו מחמת הספק.


תת"ע 6039-07-13