לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי בחיפה בקשה שהגישה חברת הביטוח "הפניקס", כנגד חייב הנמצא במסגרת הליך פשיטת רגל, לפדיון כפוי ומוקדם של פוליסת הביטוח שלו, אשר הצטברו בה כספים בסכום של כ-138 אלף שקלים. בקשתה של חברת הביטוח הוגשה לאור יתרת חוב של החייב כלפיה, אשר עומדת על סכום של כ-35 אלף שקלים.


החלטתו של השופט לדחיית בקשתה של חברת הביטוח, חרף העובדה שהמנהלת המיוחדת אשר מונתה על ידי בית המשפט לניהול הליך פשיטת הרגל אימצה את עמדתה של חברת הביטוח וטענה כי יש לקבל את בקשה, התבססה על כך שאם הבקשה תתקבל, החייב למעשה יאבד סכומים משמעותיים שנצברו לטובתו למימוש בגיל פרישה, ולאור התכלית הסוציאלית שבפקודת פשיטת הרגל - לאפשר לחייבים שהוכרזו כפושטי רגל לפתוח דף חדש בחייהם ואף לחיות בכבוד בפנסיה.


כספי הפוליסה המנוהלים על ידי חברת הביטוח שועבדו לטובת הלוואה שניתנה לחייב


בשנת 2016 חתם החייב על הסכם הלוואה עם חברת הביטוח, אשר במסגרתו נקבע כי הפוליסה תשועבד או תקוזז או תמושכן לטובתה של חברת הביטוח, עד שהחייב יפרע את מלוא כספי ההלוואה שקיבל. ואולם, החייב לא פרע את חוב ההלוואה, ולאור חובות שצבר פתח בהליך פשיטת רגל. בשנת 2017, כשנה לאחר שקיבל את ההלוואה מחברת הביטוח, יצא צו כינוס כנגדו.


במסגרת הבקשה שהגישה חברת הביטוח לבית המשפט, היא טענה כי יש לה זכות עיכבון וקיזוז מהפוליסה בהתאם להסכם ההלוואה שנחתם ביניהם. על כן ביקשה לנכות את יתרת החוב שנותרה כלפיה מכספי קופת הגמל. מלבד זאת טענה החברה כי על פי עקרון תום הלב, היא חייבת לפעול לגביית החוב בסמוך להפרת ההסכם, אחרת לא תוכל לגבות את יתרת החוב במועד מאוחר יותר.


כאמור, גם המנהלת המיוחדת קיבלה את טענותיה של חברת הביטוח, ולעמדתה יש לאפשר לה לממש את כספי קופת הגמל.


החייב היה מאבד את כספי הפנסיה אילו בקשתה של חברת הביטוח הייתה מתקבלת


בקשתה של חברת הביטוח עלולה להשליך באופן משמעותי על כספי החייב לפנסיה: אילו בית המשפט היה מאשר את הבקשה, היה מנוכה מס בשיעור גבוה של 35% מהכספים שנצברו בקופה. יתרת הכספים הייתה מועברת לקופת פשיטת הרגל לצורך פירעון יתר חובותיו של החייב, כך שלמעשה כל הכספים אשר צבר לפנסיה לא יהיו קיימים עוד כאשר יגיע לגיל פרישה.


לאור זאת, בא כוחו של החייב הביע התנגדות נחרצת בבית המשפט לבקשתה של חברת הביטוח. לטענתו, הכספים שצבר החייב בקופת הגמל אמורים לשמש אותו ולפרנס אותו בעתיד, כאשר יהיה בגיל פרישה ויפרוש לגמלאות. עוד טען כי כלל לא ניתן למשוך את הכספים הללו כל עוד החייב ממשיך לעבוד אצל אותו מעסיק אשר מפריש לו את כספי הפיצויים לאותה קופה, ולאחר מכן ניתן יהיה לממש אותם רק בניכוי מס בשיעור 35%, עקב פדיון הקופה לפני מועד היציאה לפנסיה.


בית המשפט: לא ניתן לממש את הכספים אשר מיועדים לקצבה בעתיד ללא קבלת הסכמה מפורשת של בעל קופת הגמל


כאמור, בקשתה של החברה נדחתה על ידי השופט. בהחלטתו התייחס לטענות הצדדים, והבהיר כי לא ניתן לשעבד זכויות בקופת גמל ללא הסדר חקיקתי ברור וחד משמעי בעניין. על כן למעשה קבע כי קופת הגמל אינה משועבדת כעת לטובתה של חברת הביטוח, אלא רק כשיגיע החייב לגיל פרישה.


מלבד זאת, קבע השופט, בית המשפט אינו יכול לאשר את מימוש הכספים אשר מיועדים לפנסיה, בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, אלא רק אם החייב יביע הסכמה מפורשת לכך. כך גם לא ניתן לקזז את הכספים אלא רק במועד שבו ניתן יהיה לפדות אותם - כלומר, כאשר החייב יגיע לגיל פרישה.


בסוף דבריו ציין השופט כי לא ניתן לקבל את בקשתה של החברה גם כמדיניות ציבורית, זאת מכיוון שכספי הפוליסה מוגנים ומיועדים לשמש לקצבה של החייב לאחר שיפרוש לגמלאות. למעשה השופט קבע כי לא ניתן לפגוע בזכויות הפנסיוניות של החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל. גם אם קיימת לחברת הביטוח זכות עיכבון, הוסיף השופט, לא מדובר בזכות לפדיון כפוי של קופת הגמל לפני המועד.


פש"ר 9737-04-17


* משרד עו"ד משה ישראל ייצג את החייב בהליך זה