הסדרי ראייה נועדו להעניק להורה שאינו ההורה המשמורן, את הזכות להיות בקשר יציב ורצוף עם ילדיו.

 

 

מידת הקשר משתנה בהתאם לגיל של הקטינים, כמו גם הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

 

 

הסדרי הראיה בין ההורה שאינו המשמורן לבין ילדיו הקטינים נקבעים בראש ובראשונה על פי עיקרון העל – טובת הילד

 

 

באם אין הסכמה בין ההורים לנושא זה, אזי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ימנה פקידת סעד, אשר תגיש תסקיר לנושא המשמורת והסדרי הראייה.

 

 

בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, אינם מחויבים לקבל את המלצות התסקיר, אך במרבית המקרים, ובהיעדר סיבות כבדות משקל, יאמצו את אותן המלצות.

 

 

חשוב ציין, כי ההורים יכולים כמובן להסכים על נושא המשמורת והסדרי הראייה, בימי חול, שבתות, חגים וחופשות, כאשר ההורים יכולים להגיע להסכם על כל נושא ולהגיש את ההסכם לבית המשפט/בית הדין.

 

 

הסדרי הראייה "המקובלים" הינם מפגש ושינה (אופציונאלי), פעם עד פעמיים באמצע שבוע + כל סוף שבוע שני, כאשר ניתן כמובן להגדיל ו/או להפחית את הסדרי הראייה/זמני השהות לפי הצורך ולפי טובת הילד/ים.

 

 

לגבי חגים, מדובר בסבב משתנה כלומר, באם הילדים נמצאים עם האם בראש השנה, אזי בשנה שלאחר מכן הם יהיו עם האב, וחוזר חלילה לגבי כל החגים.

 

 

 

גם בנושא זה של הסדרי ראייה, כמו נושאים אחרים בדיני המשפחה, אם חשוב לך כי הדיון בנושא הסדרי ראיה יתקיים בבית הדין הרבני, או בפני בית המשפט לענייני משפחה, טוב תעשה/י אם תפנה/י לייעוץ מקצועי מאת עורך דין העוסק בתחום.

 


עודכן ב: 08/10/2018