לאחרונה פרסם צה"ל עדכון לפקודת מטכ"ל 07.102 העוסקת בדין המשמעתי. העדכון כולל מספר שינויים שנועדו לייעל את הליכי הדין המשמעתי בדרך של טיפול בפערים שעלו ע"י מפקדים מחד וחיזוק ההקפדה על זכויות החיילים בהליכים אלה מאידך. במאמר זה אסקור את העדכונים המרכזיים שנערכו בפקודה כפי שפורסמו ע"י מדור הדין המשמעתי בצה"ל:

 

עדכונים לשלב טרם ההליך


כקצין שיפוט יוכל לשמש קצין מדרגת סגן ומעלה בתנאי שעבר הסמכה מתאימה ע"י מדור הדין המשמעתי.


את הדיון בתלונה יש לקיים בתוך 22 ימים ממועד ביצוע העבירה או מועד גילויה, לפי המאוחר מבניהם (לעומת 7 ימים להגיש את התלונה, ודיון בתוך 15 ימים ממועד הגשתה כפי שהיה עד כה). אולם, פרקליט צבאי מוסמך לאשר דיון בתלונה תוך חריגה של עד 180 ימים מפרק הזמן האמור מטעמים מיוחדים.


ניתן לערוך את ההליך במקום שונה ממשרד המפקד וזאת בתנאי שהדיון יתנהל באופן מכובד וראוי, שיבטיח שמירה על פרטיות ושיוענקו לחייל כלל הזכויות המגיעות לו.


באשר לשיפוט בגין עבירות תנועה: נקבע כי קצין שיפוט בדרגת סגן אלוף או רב סרן הנושא תקן סגן אלוף רשאים לדון בעניינו של חייל בדין משמעתי, ללא צורך באישור פרקליט, בעבירות של: מעבר על שטח הפרדה, שלא במהלך עקיפה, חריגה של עד 20 קמ"ש מן המהירות המותרת בדרך עירונית וחריגה של עד 25 קמ"ש מן המהירות המותרת בדרך בין-עירונית.


ואילו בכדי לדון בעבירות הבאות יידרשו קציני השיפוט כאמור לקבל אישור פרקליט טרם קיום ההליך: אי ציות לתמרור 'תן זכות קדימה', אי חגירת חגורת בטיחות, נסיעה שלא בימין הדרך, פניה בניגוד להוראות תמרור, נהיגה תוך צפייה במסך מולטימדיה המותקן ברכב (למעט שימוש בתצוגת ניווט, תצוגה המשמשת את צה"ל ותצוגת נסיעה לאחור), הירדמות או אבדן ריכוז או אבדן שליטה ברכב במהלך נסיעה.

 

עדכונים לשלב ניהול ההליך


בשונה ממה שהיה עד כה קצין השיפוט יהיה רשאי להסתמך על ראיות בכתב, שהן פלט ממוכן ממערכות צה"ל מבלי לזמן עד שיוכיח את תכנן וכן על פלט ממוכן שהתקבל מרשות ציבורית אחרת. החייל יוכל להביא עדים או ראיות לסתור ראיות כאלו.


במקרים חריגים, ובאישור פרקליט צבאי, ניתן לגבות עדויות בדין המשמעתי באמצעות היוועדות חזותית או באמצעות הטלפון.

 

עדכונים לעניין הענישה


הסמכות להטיל עונש מחבוש על קצין, בכל דרגה, ועל נגד בדרגת רס"ר ומעלה, תהא נתונה לקצין שיפוט בכיר בדרגת אלוף משנה לפחות.
לגבי עונש הריתוק צומצמו המגבלות כדלקמן: ניתן להלין חייל שרותק בכל יחידה אף אם אינה כפופה למפקדה הממונה של החייל. בעת הריתוק ניתן להעסיק את החיל בתפקידו, אף אם התפקיד מזכה בימי מנוחה כגון טבח או מאבטח מתקנים. כמו כן, ניתן להעסיק חייל מרותק בעבודה נוספת, שאינה עבודתו הרגילה, והמגבלה שהייתה לעניין זה, של עד שעתיים ביממה בוטלה. תקופת הריתוק הרצופה הוגבלה ל-70 ימים.


באשר לעונשי מחבוש מותנים נקבע כי אם במעמד גזר הדין עומדים כנגד החייל שני עונשי מחבוש מותנים ברי תוקף בגין אותה עבירה, קצין השיפוט נדרש לתנאי החמור מבניהם. במקרים חריגים יוכל קצין השיפוט להתייחס לתנאי המקל מטעמים מיוחדים שעליו לרשום. תנאי שלא התייחסו אליו יהיה בטל ולא ניתן יהיה להתייחס אליו בהמשך.

 

עדכונים לשלב של לאחר ההליך


ניתן לעכב ביצוע עונש שנגזר על חייל ונוספו עילות בגינן ניתן לעשות כך והן: דחיה מביצוע בימי מנוחה, בימי שישי וערב חג וכן כאשר הוגשה בקשת המתקה.


לגבי כללי הדיון בערר, נקבע כי מועד הדיון בערר, במקרה שבו הוטל על חייל עונש מחבוש, יהיה חייב להתקיים תוך שלושה ימים, במקום 72 שעות. אם תם פרק הזמן לדיון בערר הנו יום מנוחה, ניתן יהיה לדון בו למחרת יום המנוחה. אולם, תקופות בהן לא ניתן לדון בערר מסיבות התלויות בחייל לא תיספרנה במסגרת הזמן לדיון בערר.


אם חלפה התקופה לדיון בערר, ולא נערך דיון. זאת כאשר פרקליט צבאי לא אישר דיון במועד מאוחר יותר, יוכלו הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו להורות על ביטול פסק הדין המשמעתי שלגביו הוגש הערר. ויודגש, פסק הדין לא יהיה בטל באופן אוטומטי.


אם חייל הגיש ערר במועד ולאחר מכן נעדר מהשירות שלא ברשות לתקופה העולה על 24 שעות, הערר שהגיש יתבטל ולא תהיה חובה לדון בו, אלא אם הקש"ב הממונה יחליט אחרת מנימוקים מיוחדים שעליו לרשום.


לגבי בקשת המתקה: במקרה של בקשת המתקה כנגד פסק דין משמעתי בגינו נושא החייל עונש מחבוש בפועל, יוגבל פרק הזמן לדיון בבקשה ל-7 ימים ממועד הגשתה למפקד הישיר. אם הבקשה לא נידונה תוך פרק הזמן האמור, החיל ישוחרר ממתקן הכליאה, אלא אם אישר הרמטכ"ל(!) כי הבקשה תידון במועד מאוחר יותר.

 

לסיכום


ניתן לראות כי חלו שינויים משמעותיים, אשר רובם שומרים על זכויותיו של החייל ומקבעים את הטיפול בעניינו לקבועי זמן קשיחים. יש לצפות כי יעבור זמן עד שהשינויים יוטמעו אצל כלל היחידות והמפקדים, וכן כי פעמים רבות יתקשו מפקדים לעמוד בקבועי הזמן. כמו בכל נושא משפטי רצוי לפנות בכל שאלה או בעיה לעורך דין המתמצא בתחום.


עודכן ב: 30/09/2020