אבהות היא אינה רק קשר ביולוגי שבין צאצא להורה שלו אלא יש לה בדיני המשפחה בישראל משמעויות רבות. ראשית, כאשר מדובר על יהודים ההכרה באבהות חשובה לעניין קביעת המעמד של הקטין לפי הדין העברי כפרט כשר או ממזר, כלומר מי שנולד כתוצאה מנסיבות או קשר אסור ובעקבות זאת יהיה אסור לו להתחתן עם יהודיה כשרה.


מלבד זאת, ההכרה באבהות היא הבסיס לחובה של הבגיר לשלם לאותו קטין מזונות, לזכות של הבגיר לדרוש הסדרי ראייה שיאפשרו לו לקיים קשר עם הקטין והבסיס לאפוטרופסות על הקטין.


כך,לצורך אכיפת חובות אלו כלפי הקטין יש צורך להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיכיר באבהותו של הבגיר על הקטין. תביעה זו יכולה להיות מוגשת על ידי אחד מהורי הקטין, אפוטרופוס שמינה לו בית המשפט או הקטין עצמו.


במרכז תביעה זו עומדת בדרך כלל הוכחת הקשר הביולוגי שבין השניים לצורך ההכרה באבהות.בעבר הדרך המקובלת לעשות זאת הייתה על ידי ביצוע בדיקת רקמות או בשמה המקצועי בדיקת סמני DNA המאפשרת להעריך את הקרבה המשפחתית בין הקטין לפרט שנטען שהנו הורהו הביולוגי שנעשתה בעבר באמצעות בחינה של דגימת דם שנלקחה מהבגיר.


בתי המשפט הביעו תרעומת בעבר על בדיקה זו ולא חייבו את עריכתה ללא הסכמתו של הנבדק משום שהיא נחשבה לפולשנית ולכן לא תאמה את ערכי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.


כיום עם התקדמות הטכנולוגיה הפכה הבדיקה לבדיקה פשוטה באופן יחסי כאשר אין צורך בהליך פולשני ולפיכך בית המשפט נוטה לראות בסירוב לעבור את הבדיקה כחוסר תום לב ובמקרה כזה צפוי בית המשפט לקבוע כי הגבר הוא אכן האב.


חשוב להבין כי עד שלא מוכחת האבהות בית המשפט לא יוכל להטיל על הבגיר חיוב קבוע במזונות אלא חיוב למזונות זמניים שעשוי להפוך לקבוע ברגע שתוכח האבהות.


כמוכן חשוב לזכור כי המזונות למעט מקרים מיוחדים אינם נקבעים "בדיעבד" אלא מיום הגשת תביעת המזונות בלבד כך שחשוב להגיש את תביעת המזונות במקביל להגשת תביעת האבהות.


לעיתים בירור תביעת האבהות לוקח זמן רב ויכול אף להמשך על פני שנים וכך ככל שלא נתבעו המזונות ביחד עם הגשת תביעת האבהות, תשלום המזונות יחול רק מרגע שהוגשה תביעת המזונות עצמה.


בן הזוג שלי אינו הורה והביולוגי של הקטין אך מעוניין לזכות בהכרה כאביו. כיצד עושים זאת?


במקרים בהם הבגיר מכיר באבהותו על הקטין או שהבגיר מעוניין לקבל על עצמו את החובות והזכויות השמורות לאב למרות שאינו ההורה הביולוגי ובני הזוג אינם נשואים יש צורך להירשם במשרד הפנים ולמסור כמה שיותר ראיות המצביעות על כך שבני הזוג מקיימים משק בית משותף.


רצוי לעשות זאת ככל האפשר בסמוך ללידה שכן לאחר כשנה בהתאם לנהליי משרד הפנים צפויה להידרש בדיקת רקמות ו/או צו שיפוטי.
במידה ומשרד הפנים מטיל ספק בהיותו של הפרט אביו של הקטין או ברצונו ליטול על עצמו אחריות זו תוגש התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, יחד עם זאת, במקרים אלו תהיה לא פעם תביעת אבהות בהסכמה ולכן ייתכן ופסק הדין ההצהרתי לעניין זה יינתן במהירות רבה יותר.


לאור החשיבות הרבה של סוגיית האבהות והשלכתה על חיי הקטין ורווחתו כדאי לפנות לעורך דין בעל ניסיון בתחום דיני המשפחה ובתחום תביעות האבהות בפרט על מנת שילווה כל שלב בהליך.