לצערנו, דווקא בחקירות רגישות מסוג זה, עקב תוהו ובוהו משטרתי, הופכת המתלוננת למעין חשודה נוספת אשר נדרשת להוכיח מול החוקרים את אמיתות היותה נפגעת עבירת מין. בעבירת מין, חל לא פעם היפוך בנטל. כלומר, על המתלוננת לעשות כל שביכולתה ובכוחותיה על מנת שיאמינו לה. בניגוד למתלוננות או מתלוננים בעבירות אחרות, התחושה שנוצרת היא שנקודת המוצא הינה שבעבירות מין מתלוננות הן שקרניות, לא פחות.


איסור פרסום פרטי המתלונן/ת


לפי חוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 דיון שבו נפגע/ת עבירת מין יתקיים בדלתיים סגורות. זאת ועוד, החוק מגן על המתלוננ/ת בעבירת מין ומעניק חיסיון מלא: חוק העונשין, תשל"ז-1977 אוסר לפרסם ברבים את שמו של אדם וכן כל דבר נוסף שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע עבירה, בין אם על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, וזאת בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין כל דרך אחרת. העונש על פרסום כאמור הינו עד שנת מאסר בפועל. בשנת 2011 הרחיב המחוקק את ההגנה הניתנת, והיום גם צילום נפגע עבירה או מתלוננים נפגעי עבירה תוך בילוש והתחקות אחריהם, העלולים להטרידם או תוך הטרדה אחרת עשויים להוות עבירה שעונשה עד מחצית השנה מאסר בפועל. חשוב לציין כי נפגע/ת העבירה או המתלונן/ת רשאים להסכים להסרת החיסיון אולם הסכמה זו תינתן בפני בית המשפט בלבד, וזה רשאי להתיר את הפרסום כאמור מטעמים מיוחדים שיירשמו.


יש מקום לתביעה באם פרסמו את זהותך


היום, בעידן התקשורת המהירה והאינטרנט, זהות המתלוננות דולפת במהירות. מתלוננות עשויות למצוא עצמן תחת עליהום על לא עוול בכפן, בין אם בסביבתן הקרובה ובין אם מדובר בפרשה בעלת פרופיל תקשורתי גבוה. דעי – כל "דליפה" שכזו, ולו בעקיפין, על ידי פרסום פרט מסוים אשר מאפשר לזהותך בסביבתך הקרובה, הינו אסור בתכלית האיסור. תוכלי לתבוע אם גרם לך נזק ומכל מקום להגיש תלונה למשטרה.


לך, נפגעת העבירה, אני אומרת כאן ועכשיו, כאישה לאישה, את לא אשמה, לא במה שאירע לך ובוודאי לא במה שמעוללים לך לאחר מכן – חוויה שעשויה להיות טראומטית לא פחות אם אינך מודעת לזכויות המגיעות לך ו/או אם אינך מיוצגת כיאות ו/או אם אינך עטופה בשכבת משפחה וחברים אוהבים מגנים ומגוננים.


ידע הוא כוח! דעי את זכויותייך


עלייך לדעת כי חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 מעניק לך זכויות רבות ומיוחדות, שאינן ניתנות לכל מתלונן או מתלוננת בעבירה "רגילה". עורכת הדין המתמחה בנושא תשמור כי זכויותייך יכובדו החל מהרגע הראשון על ידי גורמי החקירה, הפרקליטות ובית המשפט וכמו כן, תספק לך מעטה הגנה וחיץ בינך לבין הגורמים המשפטיים השונים. היא עשויה לשכך במעט את תחושת הקושי וההשפלה.


דעי, כי המערכת המשפטית אינה חפה מפגמים, בלשון המעטה. יש בה לא פעם תקלות, כפי שמתרחש בכל ארגון גדול ומורכב. לא רצוי שכך יקרה במקרה שבו את מעורבת שכן נפגעת די והותר ועל כן מן הראוי שתהיי מודעת למתרחש בעניינך, ותזכי לייצוג ההולם את זכויותייך. ידע הוא כוח ועצימת עיניים עשויה דווקא להחליש אותך פעמים רבות.


האונס כפשע מגדרי


אל תאמיני למי שאומר לך אחרת: אונס הוא אחד מן הפשעים החמורים ביותר בספר החוקים! בעיקרו, הוא פשע מגדרי. ככזה, הוא פשע שמבוצע על ידי גברים. רוב הקורבנות הן נשים. פשע האונס משליך באופן ישיר על יחסי הכוחות בין המינים, על הפערים המגדריים ועל הנצחת השליטה הגברית על הנשים בכל אספקט של החיים.


אל תרשי לאף אחד לסמן אותך כאישה פגומה, אל תרשי להטיל בך דופי – כי אין תירוץ לאונס. דעי, כי כבר לפני עשורים, הכיר בית המשפט הישראלי בכך שאונס אינו מעשה עבירה שנעשה בחלל ריק, אלא הוא מעשה אלימות גברי שמבוצע כלפי אישה בהיותה אישה, והרקע לו נשען על מצע חברתי ותרבותי המאפשר זאת, מכונן זאת ומאשש זאת. בערעור פלילי של מדינת ישראל נ' שלמה מיטרני (1979) בהערת אגב העירו שופטי בית המשפט כי "מה שבא לידי ביטוי במקרה זה אינו תולדה של מתירנות כלשהי, אלא של המנטליות של רבים מאלה שהורשעו באשמת אינוס, שלפיה נערה המזדמנת לחברתו של פלוני הגברתן, עושה כן, למעשה, על סיכונה היא, כי לפי תפיסתו היא חייבת לנהוג בכל עת בהסכמה, וזאת לא מתוך שיקולי מתירנות אלא מתוך כניעה לרצונו. זוהי התפיסה שבה אנו נתקלים מעת לעת בבית-משפט זה והיא אינה אלא אחד מביטויי האלימות המצויה, שבה משופעת חברתנו יתר על המידה"


עשור לאחר מכן, העירו שופטי בית המשפט העליון, בפרשה הידועה פרשת שמרת כי "סוג מקרים נוסף יסודו אף הוא בנרקיסיזם גברי, ותמציתו בהשקפה הגורסת כי "טרם נולדה האישה שתעמוד בפניי". בסוג זה גוונים מגוונים שונים, ובו האירועים המסוכנים ביותר. טעם הדבר הוא, שבחבורת אירועים זו יש שהאינוס אינו נעשה בברוטאליות, ובכל זאת המעשה הוא אינוס. כך, למשל, במקום בו מקרב גבר, או נער, את גופו אל גופה של אישה, או נערה, וזו מסרבת לו בדרך שבני תרבות מסרבים לזולתם, והיא באמירת "לא"; זו אומרת "לא", והוא בשלו עד גמירא." (ע"פ 5612/92 מדינת ישראל נ' בארי, 1993).


הליך אזרחי במקום הליך פלילי


אינך חייבת לפתוח את ההליך בהגשת תלונה דווקא. אם את מרגישה שאין לך די כוחות להליך הפלילי, תוכלי לנהל הליך אזרחי בלבד, על מנת לתבוע פיצויים על הנזק והסבל הרב שנגרמו לך. גם זה בסדר. רבות אינן יודעות זאת. רבות סוברות שההליך האזרחי תלוי בהליך הפלילי וזו טעות. ככלל, מדובר בשני הליכים נפרדים, ואף נטל ההוכחה בהליך האזרחי קל יותר.


שורדת עבירת מין יקרה, אל נא יירפו ידיך. את התופת האמתית שרדת. עכשיו רק נשאר לך לעמוד על זכויותייך. הן מגיעות לך. היאבקי עליהן אם הן לא ניתנות לך. וזכרי, את לא חייבת להיות לבד במאבק. אל תרשי לאף אחד להתבלבל או לבלבל: את ולא אחר היא הנפגעת. התופת אירעה לך, לך ולא לאחר. דעי, אם שרדת את הגרוע מכל, תוכלי להתמודד עם הכל.