עד תחילת שנות האלפיים מרבית האמנים לא היו מודעים לעובדה שגופי השידור השונים (כגון רדיו וטלוויזיה) והמקומות בהם מושמעת מוסיקה בפומבי (כגון בתי עסק למיניהם) משלמים תמלוגים שנתיים לבעלי ההקלטות של המוסיקה המשודרת והמושמעת על ידם. תמלוגים אלה נגבים בישראל על ידי הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ ועל ידי הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ (הפי"ל).


למי שעדיין לא שמע על כך ראוי שידע שהחוק מגן על זכויות היוצרים של בעלי ההקלטות כפי שהוא מגן על זכויותיהם של יוצרי התוכן של אותן הקלטות - כותבים מלחינים ומעבדים. לכל הקלטה יש בעלים, שהוא בדרך כלל המפיק של אותה הקלטה, וכפי שאקו"ם גובה תמלוגים בגין שידור והשמעה פומבית של יוצרי המוסיקה, כך הפדרציות גובות את התמלוגים המגיעים לבעלי ההקלטות של אותה מוסיקה, וזאת לתקופה של 50 שנה ממועד הפקתן, שהיא התקופה בה החוק מכיר בזכויות יוצרים על הקלטות.


מסיבות היסטוריות שונות, בהסכמים שבין חברות התקליטים לבין האמנים הוענקה מלוא הבעלות על ההקלטות לחברת התקליטים - בהיותן המפיקות של אותן הקלטות - וכפועל יוצא מכך הן היו זכאיות לגבות ולקבל בעצמן את מלוא תמלוגי הפדרציות לבדן מבלי לשתף בהן את האמן.


על פי מודל עסקי זה חברות התקליטים שילמו לאמנים תמלוגים על מכירות התקליטים והדיסקים שלהם, כאשר גובה התמלוגים היה נתון למשא ומתן בין חברת התקליטים לאמן. נדיר היה למצוא אמן שחברת התקליטים מסכימה לשתף אותו גם בתמלוגי הפדרציות.


המשבר הגדול בתעשיית המוסיקה


לקראת סוף שנות התשעים של המאה העשרים, ובעקבות השתלטות העולם הדיגיטלי בכלל, ורשת האינטרנט בפרט, על אופן צריכת המוסיקה שלנו, נכנסה תעשיית הקלטות המוסיקה בעולם למשבר חסר תקדים שבא לידי ביטוי בירידה של למעלה מ – 70% מהכנסות התעשייה ממכירות ההקלטות בכל פורמט שהוא, הן פיזי והן דיגיטלי. משבר זה נמשך גם היום ובין היתר הוא בא גם לידי ביטוי בצניחה של כ 90% במספר חנויות התקליטים הייעודיות בישראל.


לאור זאת, חל שיבוש במודל העסקי שעמד בבסיסם של ההסכמים בין חברות התקליטים לאמנים: המפולת במכירות הדיסקים הפחיתה בצורה משמעותית את סכום התמלוגים המשולמים לאמן על מכירות הדיסקים, במיוחד לאור העובדה שתמלוגים אלה משולמים לאמן רק לאחר שחברת התקליטים החזירה לעצמה את השקעתה בדיסק מתוך רווחי המכירות של עותקי הדיסק. למעשה, מעטים מאוד האמנים שמכירות הדיסקים שלהם מצליחות לכסות את ההשקעה בהפקתם ועדיין משאירות לאמן רווח מהתמלוגים על אותן מכירות. בישראל אפשר לספור אותם על אצבעות שתי ידיים.


מנגד, המהפכה הדיגיטלית לא פגעה בתמלוגי השידור וההשמעה הפומבית של ההקלטות המשולמים על ידי הרדיו, הטלוויזיה ובתי העסק, וגופים אלה ממשיכים לשלם תמלוגים נאים לבעלי ההקלטות באמצעות הפדרציות (כפי שהם ממשיכים לשלם תמלוגים ליוצרים באמצעות אקו"ם), תמלוגים שמהם האמן לא רואה ולו שקל אחד.


לפיכך, אם בעבר היה האמן יכול לבנות על הכנסה ממכירות דיסק מצליח שלו, הרי היום אין לו כמעט סיכוי לכך, מה שמותיר אותו בד"כ ללא כל חלק מההכנסות ממכירות הדיסקים שלו. לעומת זאת, מאחר ומקור ההכנסה של השידור וההשמעה הפומבית לא השתנה, נוצר חוסר איזון בחלוקת הרווחים בין חברת התקליטים לבין האמן: בעבר יכול היה האמן להסתפק בהכנסות מהמכירות, ולהתעלם מהעובדה שחברת התקליטים גובה לבדה את תמלוגי השידור וההשמעה הפומבית. כיום, כשאין כמעט משמעות לתמלוגי האמן על מכירות הדיסקים, נותרו תמלוגי השידור של ההקלטות למקור הרווח הכמעט יחידי על הקלטות האמנים.

 

הפקות עצמאיות כפתרון לחוסר האיזון? 


המצב הנוכחי מהווה זרז למגמה המסתמנת בתעשיית המוסיקה בעשור האחרון של הפקות עצמאיות של הקלטות על ידי אמנים. כשאמן מפיק על חשבונו את ההקלטות שלו, הוא זכאי כבעלים שלהן לקבל בעצמו את תמלוגי השידור וההשמעה הפומבית שלהן. ההסכמים הנפוצים בשנים האחרונות הם הסכמי הפצה שבהם האמן ממנה חברת תקליטים כמפיץ בלעדי הדיסקים שהוא מפיק על חשבונו, והיא גם גובה עבורו את תמלוגי הפדרציות בתמורה לתשלום עמלת גבייה.


ההבדל הקריטי בין הפקה באמצעות חברת תקליטים לבין הפקה עצמאית הוא כמובן ברמת הסיכון שהאמן לוקח על עצמו: כאשר חברת התקליטים היא המפיקה של הדיסק, הרי אז גם מימון ההפקה וגם הסיכון של אי החזרת ההשקעה חל על החברה. לעומת זאת, כאשר מדובר בהפקה עצמאית של אמן, הרי בנוסף לצורך לממן את ההפקה עצמה, במקרה של כישלון או אפילו הצלחה חלקית בלבד של הדיסק, נגרם הפסד לאמן אותו הוא צריך לשאת בעצמו ועל חשבונו. אמנים רבים שניסו בשנים האחרונות את מזלם בהפקות פרטיות נכנסו לבעיות כלכליות קשות עקב אבדן הכסף שהושקע על ידם בהפקת דיסקים.


יש לך שאלה?

פורום זכויות יוצרים במוזיקה ואמנות


גם האמנים וגם חברות התקליטים עדיין עסוקים בניסיונות לצאת מהמשבר ולמצוא אפיקי רווח חדשים לפעילותם. בינתיים המצב אינו מזהיר, אם להתבטא בלשון המעטה: למעט מספר לא גדול של אמנים המתפרנסים יפה מפעילותם האמנותית, הרי הרוב המכריע של אמנים נאלץ לחוות קשיים כלכליים לא פשוטים בניסיונות לשרוד את המשבר הגדול של תעשיית המוסיקה בארץ ובעולם. העובדה שעיקר הרווח על הקלטותיהם נובע כיום מתמלוגי הפדרציות, עומדת בבסיס החלטתם של אמנים רבים להפיק בצורה עצמאית את הקלטותיהם, מה שגורם להם לסיכונים כספיים לא מעטים, הפוגעים ביכולת העבודה השוטפת שלהם.