ביום 26.7.2018 פורסם ברשומות תיקון מס' 17 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר בנושא הרחבת המנגנון של שחרור מוקדם ממאסרים קצרים (3-12 חודשים) כשברקע פסק הדין בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, שעסק בתנאי הכליאה של עצורים ואסורים ובשטח הכליאה המינימלי המוקצה להם.

 

מדובר בהוראת שעה לתקופה של 3 שנים, אשר חלה על אסירים שמועד תום שני שלישים מתקופת מאסרם חל מיום 15 בנובמבר 2018.

 

מהי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים?

 

הוקמה יחידה מינהלית ייעודית בשירות בתי הסוהר (להלן: "יחידה לשחרור ממאסרים קצרים"), אשר תדון בבקשות לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין 6-3 חודשים, וכן של אסירים שנשפטו לתקופה של 12-6 חודשים שבמועד תום שני שלישים מתקופת המאסר שהיו בגירים או שלא נדרשת בעניינם חוות דעת מיוחדת כאמור בסעיפים 11 ו-12 לחוק (אלימות במשפחה/ עבירות מין/ מב"ן).

כפועל יוצא מכך, ועדת השחרורים "הרגילה" תדון באותן בקשות לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופה מעל שנה, וכן בבקשות של אסירים שנשפטו ליותר מחצי שנה ונדרשת לגביהם חוות דעת מיוחדת או אם הם קטינים.

 

היחידה לשחרור ממאסרים קצרים תדון באסירים שנשפטו לתקופה אשר אינה עולה על 12 חודשים על פי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א – 2001 (להלן: החוק) סעיף 2 לחוק.

 

האסיר אינו מתייצב בפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, גם לא עורך דינו. הוועדה מסתמכת על טיעונים וכל הנספחים המוגשים אליה בכתב. על כן, כדי ל"זכות" בזכות לשחרור מוקדם, יש חשיבות עליונה להגיש טיעונים מפורטים ומקצועיים, על מנת לפרוס בפני הוועדה את כל הנתונים.

 

אבני הדרך להליך הבקשה לשחרור מוקדם

 

יש להכיר את עולמו של האסיר, הגם שמדובר במאסר קצר מועד. יש להכיר את אופיו של המשפט הפלילי והמנהלי וההליך להגיש הבקשה לשחרור, על כל המשתמע מכך.

 

לכן, במסגרת מאמר זה, אציין את אבני הדרך להליך הבקשה לשחרור מוקדם - ההליך מתבצע בשלושה שלבים:


א. הכרת האסיר והעבירה בגינה הוא מרצה מאסרו הקצר
ב. שלב איסוף החומרים וחוות הדעת בעניינו
ג. שלב כתיבת טיעוני האסיר

בסעיפים 9 עד 12 לחוק, נמנים שיקולי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים בבואה לקבל ההחלטה האם לשחרר את האסיר בשחרור מוקדם אם לאו. כמו כן בסעיפים אלה מצוינים אילו חוות דעת ואילו נתונים נדרשים להגיש לידי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, במסגרת הגשת טיעוני האסיר וזאת בהלימה למאפייני האסיר.

 

מדובר באיסוף נתונים מגורמים רבים ומגוונים כגון: שב"ס, הרשות לשיקום האסיר, גורמים סוציאליים, שירות מבחן, המרכז לגביית קנסות ועוד. אלה יתנו בידי היחידה לשחרור ממאסרים קצרים את התמונה המלאה והמידע המלא אודות האסיר.

כאמור, לעורך דין המתמצא ובקיא בייצוג אסירים ישנה השפעה כבירה לניהול ההליך ולתוצאותיו. לכן, ישנה חשיבות עליונה להיעזר בשירותיו של עורך דין אשר עיקר עיסוקו הוא בייצוג אסירים מול ועדות השחרורים והיחידה לשחרור ממאסרים קצרים.