מסלול "עוקף צוואה" – יש דבר כזה? סיכול רצון המת וריקון מתוכן של צוואתו, היתכן?


כאשר אנו חושבים על אחרי 120 ועל מה יעשה בעזבוננו, אחרי פטירתנו אנו מייחלים לכך שיכבדו את רצוננו האחרון , אשר נרשם בצוואה שהשארנו אחרינו. אך מסתבר כי יש דרכים לעקוף רצונו של המת.

בפסק דין מענין ,שניתן רק לאחרונה, בערעור בבית המשפט המחוזי**, נדון מקרה בו ציווה המנוח בצוואה את רכושו לאלמנתו בדרך של יורש אחר יורש. המנוח ציווה ,שאחרי פטירתה של אלמנתו יעבור הלאה, החלק שזו ירשה ממנו, לצדדים שלישיים. אבל הגורל רצה אחרת. אחרי פטירת האלמנה נסתבר כי זו, עוד בחייה, העבירה במתנה לידיד שלה את החלק שירשה מבעלה המנוח. מטבע הדברים, משהגיע רגע האמת ונפטרה גם האלמנה, כבר לא נותר כמובן שום דבר להעביר מנכסי עזבון המנוח שהיו בידיה, לאותם צדדים שלישיים.

 

הצדדים השלישיים, אליהם אמור היה עזבון המנוח להיות משורשר לפי הצוואה, נותרו מנושלים מחלקם בירושת המנוח. כך הגיע הסכסוך לבית המשפט: למי מגיע לקבל את נכסי עזבון המנוח? האם לצדדים השלישיים, אליהם אמורים היו הנכסים להיות משורשרים אחרי פטירת האלמנה, או לידיד-מקבל המתנה?

ואכן הכל יודעים שהמציאות, לא תמיד תואמת את התקוות ואת הציפיות, שתלינו ביורשינו :

 

לא אחת יורשים שמקבלים את חלקם בעזבון, נוהגים בו בקלות ראש עד כדי דלדול ואיפוס נכסי המשפחה ודבר לא נשאר לדורות הבאים. לעיתים בן הזוג הנותר בחיים נישא בשנית . ואז כל מה שירש מבן הזוג הנפטר והיה צפוי לעבור לילדים ברבות הימים (אחרי פטירת בן הזוג האחרון שנותר בחיים) עובר ,במקום זאת, לבן הזוג החדש-לידיים זרות. ועוד רבים הם הסיפורים על נפתוליהם ותהפוכותיהם של נכסי ירושה.

 

אז מה לעשות כדי לשלוט במה שיעשה בעזבון שהשארנו אחרינו עם פטירתנו?

 

לפיכך ,רבים מעושי הצוואה נוקטים בטכניקה המכונה בחוק הירושה* הוראת "יורש אחר יורש". כלומר, אופציה המנסה לאפשר למצווה לשלוט גם אחרי פטירתו במה שיעשה בעזבונו על ידי יורשיו, לפחות בשני 'גלגולים' קדימה.

 

מה משמעות "יורש אחר יורש"? בחוק הירושה נקבע שאדם יכול לצוות בצוואה לשניים. כלומר שהיורש השני בלוח הזמנים יקבל את החלק בירושה שעבר קודם לכן ליורש הראשון ולאחר פטירתו של זה. (או לאחר שיתקיים תנאי כלשהו אחר). לדוגמא: מוריש ציווה שא' יירש אותו ושלאחר פטירת א' ,יקבל ב' את החלק, שירש א' מהמוריש. א' לא יוכל להוריש את החלק, שקיבל בירושה מהמנוח, למישהו אחר ,שאינו ב'. הוראת יורש אחר יורש גוברת.

 

אחת השאלות שעלתה בפסק הדין הנ"ל היתה: האם זכאית היתה האלמנה להעביר עוד בחייה במתנה החלק שקבלה בירושה מהמנוח. זאת בניגוד גמור להוראת יורש אחר יורש שבצוואת המנוח? שהרי המנוח העביר לה לכאורה את הירושה "רק לבינתיים" ואחרי פטירתה היו אמורים לקבלה הצדדים השלישיים, כיורש שני בתור. בית המשפט חוזר על ההלכה: "היורש הראשון רשאי לעשות בחלקו בזכיה כאוות נפשו גם אם יפגע מכך היורש השני ואולם הוא מנוע מלגרוע מזכויות היורש השני בדרך של צוואה. משמע: היורש הראשון רשאי לפעול כרצונו בחייו, ברכושו בדרכים אחרות כגון: העברת בעלות, הסכם מתנה...ורשאי בדרכים אלו לרוקן מתוכן את הצוואה המקורית..."


אגב, שלא יהיה ספק בליבכם ,לאורך כל פסק הדין חוזר ומדגיש בית המשפט הנכבד כי הוא לא רואה בעין יפה התנהגותה זו של האלמנה ז"ל ואף מכנה אותה לא מוסרית. כיון שלכאורה בגדה האלמנה ,במעשה שעשתה, ברצונו האחרון של בעלה המנוח, כפי שבא לידי ביטוי בצוואתו. אבל לפי החוק היבש ידיו של בית המשפט היו כבולות. החוק מאפשר לכאורה, בדרך אלגנטית יש לאמר, לעקוף הוראות צוואה ולהעביר רכוש למישהו אחר לחלוטין מזה, שאמור היה לקבלו לפי הצוואה המקורית.

 

עצה קטנה:

 

אם אתם חושבים להכניס לצוואתכם הוראת "יורש אחר יורש" ,הגבילו באופן מפורש ובשפה ברורה את זכותו של היורש הראשון לנהוג ,במה שירש מכם, באופן חופשי ולעשות בו כרצונו. זאת אם אכן רצונכם לנסות ולשמר את הנכסים גם עבור היורש השני לכשיגיע תורו.

איך עושים את זה? בדיוק בגלל זה כשעושים צוואה – אסור להמעיט בערכה, לא לעשותה כלאחר- יד ולא לזלזל.

 

לפנות לעו"ד מקצועי ומנוסה שמומחיותו בתחום וכן, גם להיות עם 'אצבע על הדופק'. דקויות בניסוח צוואה, שיעשו בדרך מקצועית, עשויות (או עלולות) להכריע גורלות לטוב או לרע ולהשפיע גם עליכם ובעיקר על הדורות הבאים אחריכם. זאת עוד שנים רבות אחרי שתהיו כבר בעולם האמת.


עד 120!


*חוק הירושה התשכ"ה 1965 - סעיף 42

**ע"א 50891/07-11 רפאל עינב ואח' נגד עו"ד מנחם קרן ,בי"ח שניידר ואח'


-נכתב על ידי עו"ד גילה פרין בחודש דצמבר 2013 .מתמחה בתחום הצוואות והירושות - הכתבה אינה מהווה יעוץ משפטי או תחליף ליעוץ כזה ואין להסתמך על האמור בה לבצוע פעולה כלשהי.