ההחלטה להתגרש אינה קלה, אך רגע לאחר שהחלטתם על כך (ואולי רגע לפני...) כדאי לתכנן את הפרידה הכלכלית מבני הזוג.

בדרך כלל, התא המשפחתי מורכב כלכלית מהכנסות שני בני הזוג. לאחר הפרידה, כל אחד מבני הזוג הופך אדון לעצמו אך בה בעת חייב לדאוג למקורות הכנסה שיספקו את צרכיו במבנה המשפחתי שנוצר.

 

חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973, קובע בין השאר, כי בהיעדר הסכם ממון בין בני הזוג, ברצותם להתיר את הנישואין באמצעות החלטה של בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי (רבני), יראו אותם כמסכימים לביצוע הליך איזון משאבים במסגרתו יחולקו כל הנכסים וההתחייבויות שצברו במהלך תקופת הנישואין באופן שווה ביניהם, למעט נכסים שהיו ברשותם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין, או גמלה המקבל אחד מבני הזוג מהמוסד לביטוח לאומי, או כל נכס שהסכימו שלא לחלקו. הנכסים כוללים בנוסף, זכויות כלכליות שנצברו עד ל"מועד הקרע" ויתקבלו רק בעתיד, כגון: זכויות לקבלת פנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות גמל, תוכניות חסכון וכד'.

 

כדי לקבל "תמונת מצב" כלכלית עדכנית למועד הקרע, על בני הזוג לפנות לאקטואר אשר מומחיותו בחישובים אקטואריים, דהיינו בחישובים המביאים בחשבון את הצבירה הכספית שנצברה בתוכניות השונות, תוך חישוב הסיכוי והסיכון של הגעת בן הזוג בחיים למועד הזכאות לאותם כספים והיוון סכומים אלו, כדי לתרגם את שווים למועד הגשת דוח החישוב.

 

במהלך החיים המשותפים, צוברים בני הזוג כספים במסגרת ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה או קופות גמל והשתלמות במקומות העבודה השונים, פותחים תוכניות חסכון ומנהלים חשבון בנק. התוכניות השונות או ההתחייבויות השונות רשומות על שם בן הזוג האחד ויתכן שבן הזוג השני צבר במהלך התקופה תוכניות רבות יותר או בעלות צבירה כספית גדולה יותר. איזון המשאבים בין בני הזוג מחשב את סך הסכומים הרשומים על שם כל אחד מבני הזוג לצורך חלוקה שווה בין שני בני הזוג.

 

החוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014, קובע הסדרים של חלוקת החיסכון הפנסיוני בין בני הזוג ובין הגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני (קרן הפנסיה, חברת הביטוח, קופת הגמל וכד') ומבטיח בין השאר, בכפוף לקבלת פסק דין של בית משפט או בית דין, לפתוח חשבון נפרד על שם בן הזוג הזכאי, שבו יצברו זכויות בשיעור מסוים מהסכום שצבר בן הזוג השני (בהתאם ליחס בין תקופת הנישואין לתקופת החיסכון) ובמועד הזכאות לקבלת הסכומים שנצברו, יועבר אותו שיעור שנקבע אם בסכום חד פעמי או כסכומי גמלה, לכל תקופת הזכאות. בדרך זו מובטח שבן הזוג אשר צבר זכויות כלכליות לא יוכל לעשות בהם שימוש שלא כדין והכספים המגיעים לבן הזוג השני ישמרו במלואם, תוך צבירת הפירות (ריבית והצמדה), בהתאם לתנאי התוכנית.

 

אחת השאלות המהותיות הנשאלות על ידי בני זוג: איך אדע אילו תוכניות יש לנו ובפרט אילו תוכניות רשומות על שם בן הזוג השני ומה סכום הצבירה?. לשם כך יזם משרד האוצר הקמת אתר אינטרנט המכונה מסלקה פנסיונית ובו פרוט של כל הנכסים הפיננסיים של כל אדם בישראל. ניתן לרכוש את המידע בעלות של כמה עשרות שקלים ולקבל נתונים עדכניים ומלאים. לצורך עריכת הדוח, פונה לרוב האקטואר ישירות או באמצעות בני הזוג למסלקה הפנסיונית ומקבל את המידע הנדרש לצורך ביצוע עבודתו.

 

בסיום בדיקתו, מציג האקטואר לבני הזוג שתי אפשרויות לחלוקת הנכסים ביניהם: האחת, מסכמת את כל הכספים הנזילים שצברו בני הזוג ואת הזכויות העתידיות, מהוון אותם למועד הדוח וקובע מי מבני הזוג יעביר לבן הזוג השני סכום כסף במזומן ומה הסכום שיעביר, כדי לאזן את החשבון. אפשרות זו מיושמת בדרך כלל, כאשר בני הזוג צברו סכומים נזילים המאפשרים לבן זוג אחד, לפדות את חלקו מבן הזוג השני. במידה ולא, קימת אופציה נוספת, שבה מחלקים את הכספים הנזילים ואילו הזכויות העתידיות נרשמות על שם בן הזוג הזכאי ובשיעורי הזכאות אשר ישולמו לו במועד הזכאות.

 

כך או כך, כשמדובר בפרידה, מבלי להמעיט מהמסע הרגשי, לפרידה כלכלית ישנה חשיבות רבה לשם שמירה על זכויות בני הזוג והמשך הקיום תוך מצוי זכויות אלו. אז אם החלטתם להיפרד שתהיה דרך צלחה הן ברמה הרגשית והן במימושה הכלכלי.

 

 

* יוסי דקל, M.B.A, C.L.U – אקטואר, מומחה מטעם בתי המשפט לעריכת דוחות איזון משאבים בין בני זוג שנפרדו, מעריך שווי חברות, מגשר ויועץ כלכלי ועסקי. משמש בין השאר, כאחראי הערכות שווי וחוות דעת לבתי משפט בהנהלת לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA).