להרשעה בדין הפלילי יש השפעה מהותית על האדם המורשע. זאת גם במידה ובמסגרת גזר הדין הוא חויב בתשלום קנס ותו לא. לדוגמא, ישנם מקצועות בהם לא ניתן לעסוק במידה והמועמד לעבודה "סוחב" הרשעה פלילית. למשל, עריכת דין. לחלופין, ההרשעה עלולה לשלול מהאדם את הסיכוי להתקדם בעבודתו או להעמידו בסכנת פיטורים. יתרה מזאת, החברה מתייחסת באופן שונה לאדם שהורשע בדין ולעיתים גם משפחתו הקרובה של האחרון סובלת מכך.
יש לכם שאלה?
אי לכך, ישנם מקרים בהם בית המשפט מתבקש שלא להרשיע את הנאשם בדין הפלילי, גם אם נקבע שהוא ביצע את העבירה. בית המשפט מקבל בקשה זו רק במקרים חריגים, בהם הנסיבות האישיות של הנאשם, אופי העבירה וסיבת ביצועה מצדיקים זאת. דוגמא לבקשה זו ניתן לראות בפסק הדין דנא.
במקרה זה, נגזר דינו של נאשם שהורשע בשיבוש הליכי משפט וניסיון לקבל דבר במרמה. על פי עובדות כתב התביעה, הנאשם הגיע ביום 25.05.05 לבית החולים באחת מערי הארץ לאחר שנפל במדרגות ביתו ונחבל בפניו. לטענת הנאשם, החבלות נגרמו לאחר שנפל מרכב נוסע. כלומר, הנאשם טען שהוא היה מעורב בתאונת דרכים ובעקבותיה נחבל. הלה חזר על גרסה שקרית זו בפני חברת הביטוח וטען כי לאור האירוע, קמה לו זכאות לתשלום תגמולים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אולם, תרמיתו של הנאשם לא צלחה ושקריו התגלו. הוא הודה במעשים שיוחסו לו והורשע בבית משפט השלום בעבירות שפורטו לעיל.
טרם הטיעונים לעונש, הנאשם הופנה לשירות המבחן על מנת לקבל המלצה בעניינו. סנגורו של הנאשם ביקש להתייחס בתסקיר גם לאפשרות של ביטול ההרשעה מאחר שהאחרון היה סטודנט למשפטים. שירות המבחן סקר את נסיבותיו האישיות של הנאשם והמליץ להעמידו במבחן לתקופה של שנה תוך הימנעות מהרשעתו בדין. זאת מאחר שהיה חשש שהרשעה זו תמנע מהנאשם לממש את השכלתו בתחום המשפטים בעתיד. כלומר, הרשעתו של הנאשם בדין הייתה מונעת מהאחרון לעסוק במקצוע עריכת הדין.
החלטה
למרות תסקיר שירות המבחן, השופט שקבע את גזר הדין דחה את ההמלצה שלא להרשיע את הנאשם. בפסק הדין הודגש מעמדו של האינטרס הציבורי המחייב את הרשעת הנאשם במקרה זה. השופט קבע כי דברים אלו נאמרים ביתר שאת \במיוחד לאור העובדה שמעשי הנאשם נועדו להונות את חברת הביטוח על מנת לזכות בכספים שלא כדין.
השופט ציין שהונאה מסוג זה הפכה לנפוצה בשנים האחרונות במדינה וגרמה נזקים כלכלים לחברת הביטוח ולציבור כולו, אשר נדרש לשאת בנטל מימון התרמיות באמצעות תשלום פרמיות גבוהות יותר. לא זו אף זו, הפיכת התרמיות לתופעה נפוצה הביאה לכך שחברות הביטוח החלו להתייחס בחשדנות למבוטחים שפנו אליהם לשם קבלת תגמולים לאחר שהיו מעורבים בתאונת דרכים. לכן, השופט קבע שהרשעתו בדין של הנאשם הייתה חיונית במקרה זה לצורך מלחמה בתופעה. לפסיקתו, רק במקרים חריגים בית המשפט נמנע מהרשעה, ומקרה זה לא נפל לגדרם. עם זאת, השופט הכיר בכך שנסיבות המקרה הצדיקו הקלה בעונשו של הנאשם ולכן לאחר הרשעתו, הוא גזר עליו קנס בסך 5,000 ש"ח לצד מאסר על תנאי לתקופה של שמונה חודשים.
