במהלך לידה עלולים להתרחש סיבוכים שונים שיכולים לגרום לסיכון ממשי הן לאם והן לעובר. אחד מסיכונים אלו הוא סיבוך המכונה "פרע כתפיים". הוא מתרחש כאשר ראש העובר יוצא בקלות, אך קיים קושי בחילוץ הכתפיים. במצב זה, על הצוות הרפואי לנקוט בפעולות החורגות ממשיכה מבוקרת של ראש העובר כלפי מטה. את הפעולות יש לנקוט במהירות מרבית ובניסיון למנוע נזק לעובר. אולם, לא בכל המקרים ניתן למנוע את הנזק. במקרים בהם הנזק לא נמנע, עולה השאלה האם הצוות הרפואי התרשל בפעולות החילוץ ולכן העובר ניזוק, או שמא הנזק נגרם בעקבות הסיבוך, ללא כל התרשלות מצד בית החולים. דוגמא לכך בפסק הדין דנא.


יש לכם שאלה?
פורום רשלנות בלידה
פורום רשלנות רפואית בניתוח
פורום נזיקין

 

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעת רשלנות רפואית. התביעה הוגשה על ידי התובעת, שטענה שצוות בית החולים בו היא ילדה את בנה, התובע, התרשל כלפיהם במהלך הטיפול שניתן לקראת הלידה. על פי עובדות המקרה, התובע נולד במהלך שנת 1988, והיה זה ההיריון הראשון של אמו. במהלכו, הבדיקות היו תקינות ובשבוע ה-40 להיריון, התובעת הגיעה לבית החולים לאחר ירידת המים. הלידה החלה לאחר זמן קצר ובמהלכה, הייתה האטה בדופק העובר. על כן, הוחלט להשתמש בשולפן ריק. אולם, לאחר יציאת ראש העובר, זוהה סיבוך בשם "פרע כתפיים".


סיבוך זה מתרחש כאשר ראש העובר יוצא בקלות אך קיים קושי בחילוץ הכתפיים. על כן, יש לנקוט בפעולת חירום רפואית על מנת ליילד את העובר במהירות האפשרית, וללא נזק. במקרה זה, הצוות הרפואי נקט במספר ניסיונות להוצאת העובר ולאחר 35 דקות, התובע נולד. בבדיקות שנערכו לתובע מספר שעות לאחר הלידה, אובחנה חולשה ביד שמאל ושיתוק.


הגורם לשיתוק


לטענת התובעים, הנזק של התובע נגרם לו במהלך הלידה, בעקבות חוסר מיומנות והתרשלות מצד הצוות הרפואי. שכן, הצוות לא נקט בטכניקה סבירה על מנת להתגבר על "פרע הכתפיים" ובנוסף, הלידה בוצעה על ידי רופא שלא היה כשיר דיו. מנגד, הנתבעים שללו התרשלות מטעמם וטענו שלא היה ניתן לחזות מראש את הסיבוך, בפרט מאחר והייתה זו לידתה הראשונה של התובעת, כאשר בהריונה לא אובחנו סיכונים מיוחדים. עוד נטען שלאחר קרות הסיבוך, הצוות הרפואי פעל לחילוץ העובר במהירות האפשרית באמצעות הטכניקות הסבירות והמקובלות אותה עת בפרקטיקה הרפואית.


לאחר שהשופטת שמעה את טיעוני הצדדים ואת חוות דעת המומחים בעניין, היא דחתה את התביעה. השופטת קבעה שהסיבוך שהתגלה במהלך הלידה לא היה ניתן לחיזוי מראש, מאחר ובמהלך ההיריון של התובעת לא אובחנו בעיות, משקל העובר היה תקין, והלידה עצמה החלה במהירות וללא תקלות. כלומר, גורמי הסיכון להיווצרות "פרע כתפיים" לא התקיימו במקרה זה.


בנוסף, השופטת פסקה שהצוות הרפואי פעל כראוי ועל פי הפרקטיקה הרפואית שהייתה קיימת אז לטיפול בסיבוך של "פרע כתפיים". לא זו אף זו, נקבע שהצוות פעל ביעילות ובמהירות האפשרית לשם חילוץ התובע ולבסוף, הרי שהלידה בוצעה תוך 35 דקות מרגע הגעת התובעת לחדר היולדות. כמו כן, נקבע שבחדר הלידה נכחו רופאים מוסמכים, שהיו כשירים לטפל בתובעת במהלך הלידה וכאמור, פעלו כראוי. על כן, הרי שלא הייתה רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי ולא היה ניתן להטיל עליהם אחריות לנזקיו של התובע. משמע, התביעה נדחתה.