כאשר אדם נתפס וברשותו כמויות גדולות של סם, ששימושו נאסר בחוק, קיימת חזקה לפיה החזקת הסם אינה לצריכה עצמית. כלומר, ההחזקה היא למטרות סחר בסם. עם זאת, זוהי אינה חזקה חלוטה ועל כן, החשוד יכול להפריכה באמצעות ראיות שונות. דוגמא למקרה בו חזקה זו הופרכה, ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום פלילי
במקרה זה, הוגש נגד הנאשם כתב אישום שייחס לו ביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בכתב האישום נטען שביום ה-18.02.05, סמוך לשעה 03:17, הנאשם החזיק ברכבו 16 טבליות סם מסוג DMDA. הן הוסתרו מתחת לתיבת ההילוכים. כמו כן, הוא החזיק חתיכת חשיש במשקל של 0.0836 גרם.
הנאשם הודה בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום, למעט העובדה שהסמים נועדו שלא לצריכתו העצמית. כלומר, לטענתו, הסם שהוחזק על ידו נועד לשימושו העצמי בלבד. מאחר והנאשם הודה בעובדות כתב האישום בכללותו, המאשימה נמנעה מהבאת ראיות להוכחת עצם החזקת הסם.
פרשיית ההגנה
מטעם ההגנה העידו הנאשם ומעסיקתו. המעסיקה טענה שהנאשם הועסק במסעדה בבעלותה במשך חמש שנים. בתחילתה, הוא שימש כשליח. לאחר מכן, עבד בעבודות מטבח שונות. היא אישרה שהנאשם לא נעדר מעבודתו אלא במסגרת חופשה ושעבד שעות רבות ביום.
הנאשם העיד אודות השימוש בסם. לטענתו, הוא נהג להשתמש בכדורי אקסטזי במסיבות ובמועדונים וכן לפני קיום יחסי מין. לדבריו, הוא נזקק לכדור אקסטזי כל חצי שעה עד 40 דקות כאשר שהה במסיבה, ובערב אחד צריכתו הייתה יכולה להגיע לעד שמונה כדורים. הנאשם הדגיש שהוא לא היה מכור לסמים, וצריכתו נבעה מרצונו להנות. הוא הוסיף שהוא השתמש גם בסם מסוג חשיש, אם כי השימוש בסם זה נעשה בתדירות גבוהה יותר.
המבחן הכפול למהות החזקת הסם
בפתח הדיון, השופט ציין שעדת ההגנה, מעסיקת הנאשם, עשתה עליו רושם אמין, עת העידה באופן עקבי ושוטף ודבריה גובו במסמכים. באשר לטענת הנאשם בדבר החזקת הסם לשימוש עצמי, השופט הדגיש שבשורה של פסקי דין, בית המשפט העליון קבע מבחן כפול לבחינת מהות ההחזקה של סם מסוכן. כלומר, אם הוא נועד לשימוש עצמי או למטרות סחר. על פי ההלכה, המבחן כולל שתי שאלות: ראשית, האם הנאשם מסוגל בפועל להשתמש בכמות שנמצאה בחזקתו, גם אם היא עולה על הכמות המקסימאלית שנקבעה בחוק לשימוש עצמי. שנית, האם לנאשם מקורות כספיים למימון רכישת הסם.
במקרה זה, השופט קבע שהשימוש בסם בתדירות ובכמויות גדולות הוכיחו שהנאשם אכן השתמש בסמים. אולם, לא היה בכך כדי לסתור את העובדה שהחזקת כמות גדולה של סם הייתה מיועדת לסחר. בנוסף, המאשימה הוכיחה את עובדות החזקת הסם כפי שפורטו בכתב האישום, מעבר לכל ספק סביר. על כן, קמה לה החזקה הקבועה בפסיקה בדבר היות הכמות שנתפסה כמיועדת לא רק לשימושו העצמי של הנאשם אלא גם למטרות סחר.
בשלב זה, נטל ההוכחה עבר מהמאשימה לנאשם, שנדרש להפריך את החזקה. בעניין זה, השופט קיבל את גרסת הנאשם לפיה הוא השתמש בכמויות גדולות של כדורי אקסטזי לבדו. נקבע שגרסה זו התקבלה על הדעת יותר מאשר גרסת המאשימה, לפיה הוא לא יכול היה להשתמש בכמות שנתפסה רק בעצמו. לא זו אף זו, התנהגות הנאשם לאחר שנתפס ודבריו בעדותו, לא הצביעו על כוונת סחר. לסיכום, השופט קבע שהנאשם הוכיח שהיה ביכולתו להשתמש בכל כמות הסם שנתפסה ברשותו, הן בנוגע לכדורי האקסטזי והן בנוגע לחשיש.
החלטה
בנוגע למבחן השני – מימון מקורות הסם, מהמסמכים שהובאו מטעם הנאשם עלה שהוא היה מסוגל לממן את צריכתו והתמכרותו לסם. לאור האמור לעיל, הרי שחזקת הסחר הופרכה באמצעות שני המבחנים שנקבעו בפסיקה. על כן, השופט זיכה את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. עם זאת, הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
