בשנת 2006, נמצאה גופתה של הילדה תאיר ראדה ז"ל בשירותי בית הספר בו היא למדה. כעבור שבוע, המשטרה עצרה חשוד בפרשה. לאחר חקירתו, החשוד הודה בביצוע המעשים שיוחסו לו אולם, כעבור זמן מה, הוא חזר בו. לבסוף, בית המשפט הרשיע אותו בביצוע הרצח. עד להכרעת הדין התקיימו הליכי ביניים שונים כגון – בקשה לצו איסור פרסום ובקשה להארכת מעצר. דוגמא לדיון בבקשה האחרונה ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום מעצר
פורום כתב אישום
פורום פלילי
החשוד נעצר ביום ה-12.12.2006, בשעות אחר הצהריים המאוחרות. לאחר תום תקופת המעצר הראשונה, הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת מעצר, שאושרה. בסיומה של תקופה זו, הוגשה בקשה נוספת וחוזר חלילה. בדיון דנן, בית המשפט דן בבקשה החמישית שהוגשה על מנת להורות על הארכת מעצרו של החשוד. הבקשה הוגשה מכוח סעיף 13(א) וסעיף 17(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996. יש לציין שמאחר והחשוד היה עצור למעלה משלושים ימים, היועץ המשפטי נדרש לאשר את הגשת הבקשה להארכת המעצר. אישור זה ניתן והיועץ המשפטי הביע את הסכמתו להארכת המעצר לתקופה של 12 ימים נוספים.
הארכת מעצר נוספת
לאחר עיון בתיק החקירה, השופטת קבעה שמהראיות שנאספו על ידי המשטרה והוצגו על ידי התביעה, עלה חשד סביר שהחשוד אכן ביצע את שיוחס לו. כלומר, את רצח הילדה תאיר ראדה ז"ל. סנגורו של החשוד אף אישר קיומו של חשד סביר זה.
לא זו אף זו, לאור נסיבות ביצוע העבירה ומהותה, נפסק שהיה קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד בתום תקופת מעצרו היה מביא לסיכון ביטחון הציבור ולשיבוש מהלכי החקירה. על כן, הרי שהיו קיימות עילות מעצר נגד החשוד. נקבע שעילות אלו, לצד קיומו של החשד הסביר לביצוע העבירה על ידי החשוד והיעדר חלופות מעצר, הצדיקו את הארכת מעצרו של האחרון פעם נוספת. השופטת הדגישה שהארכה זו נדרשה גם על מנת לאפשר למבקשת להמשיך ולבצע חקירות בנושא.
לבסוף, השופטת ציינה שהעובדה שהחשוד היה נתון במעצר למעלה מחודש ימים ובכך נשללה ממנו חירותו לתקופה ארוכה, לא נעלמה מעיניה. עם זאת, במהלך תקופה זו, המבקשת פעלה נמרצות בביצוע פעולות חקירה שונות, במטרה להבהיר את התמונה הראייתית כולה ולהגיש את כתב האישום. על כן, תקופת מעצרו של החשוד לא הייתה בלתי סבירה והבקשה להארכתה, התקבלה.
