גזר דין בגין ייבוא כדורי אקסטזי לישראל

בית המשפט גזר את דינו של נאשם שהורשע בייבוא כדורי אקסטזי רבים לארץ והשית עליו 12 שנות מאסר, מתוכן 10 שנות מאסר בפועל. במקרה זה, לנאשם היה עבר פלילי עשיר. למרות העונשים שהוטלו עליו, הוא לא למד את לקחו ולא הפנים את החומרה שבמעשיו. משכך, השופט קבע שלא היה מקום לנהוג עמו במידת הרחמים כפי שביקשה ההגנה. להפך, השופט החמיר בעונשו של הנאשם על מנת להרתיע מפני ביצוע מעשים דומים בעתיד.

יש לכם שאלה?

פורום רישום פלילי
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום סמים
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום משפט פלילי

במקרה זה, הנאשם הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייבוא סם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית וכן שימוש במסמך מזויף והתחזות לאדם אחר. האירוע ששימש בסיס להרשעה היה ייבוא כמות גדולה של כדורי אקסטזי לארץ על ידי נאשמים אחרים. הכמות עלתה על 48,000 כדורים. התפיסה התאפשרה לאחר שהתעורר חשד שמדובר בסמים בעקבות שיקוף המזוודה בחו"ל. בשיקוף הבחינו בכמויות הכדורים והודעה בנידון הועברה למשטרת ישראל. בארץ, נתפסה המזוודה ובעליה.

טיעוני הצדדים

המאשימה פירטה את רקעו של הנאשם. הנאשם, יליד 1968, נשוי ואב לשני ילדים, החל לסטות מדרך הישר עוד בהיותו נער. בשנת 1984 ביצע לראשונה עבירה של החזקה ושימוש בסם מסוכן. במרוצת השנים הורשע הנאשם בעבירות אלימות, החזקה ושימוש בסם מסוכן, ניסיון לגניבה, פריצה לבניין שאינו דירה, הסגת גבול, תקיפה ואיומים. לאורך כל השנים נהג בו בית המשפט במידת רחמים. גם כאשר הושתו על הנאשם עונשי מאסר הפועל, הוא לא למד את הלקח וחזר לסורו ללא כל חשש מאימת הדין. כלומר, הוא לא הפיק את הלקח ולא הפנים את חומרת מעשיו.

משכך, המאשימה ביקשה להטיל עליו עונש מאסר ממושך, מאסר מותנה וקנס כספי. מנגד, הסנגור ביקש להקל בדינו של הנאשם ולנהוג בו במידת הרחמים שתאפשר לו לשקם את עצמו, להיגמל מסמים ולחזור למוטב. הנאשם ביקש מבית המשפט להקל בדינו. הוא השמיע מטעמו שני עדי אופי שהתייחסו לאופיו הטוב ולתרומתו לחברה.

דיון והכרעה

כאמור, כתב התביעה עסק בעבירה של ייבוא סם מסוכן בכמות גדולה. השופט ציין שעבירה זו לא הייתה מעידתו הראשונה של הנאשם. נפסק שמורת הדין לא הרתיע את הנאשם. הוא לא למד מניסיונו בעבר ולא הטמיע את אי הכדאיות בעיסוק של סחר בסמים. עיסוקו זה יועד למטרה אחת שהייתה בצע כסף. העבירה בה עסק הנאשם אפיינה אותו כאדם חסר ערכים, אשר היה מסוגל להרוס חברה שלמה כדי להפיק במהירות רבה רווחים קלים.

יתרה מזאת, הנאשם הורשע בעבר הלא רחוק בעבירות דומות וצבר הרשעות בעבירות נוספות בתחומים שונים. התנהגותו לא העידה על רצון לחזור למוטב ועל מגמה להתרחק מעולם הפשע. אמנם, הנאשם ביקש שלא להרחיקו מבני ביתו בשל רצונו לשהות במחיצת ילדיו ולחנכם. אולם, נקבע שבקשה זו עמדה בסתירה לעובדה שהוא נהג לשהות בחו"ל במשך חודשים רבים, רחוק מבני ביתו.

בנוסף, על הנאשם היה לדעת מראש שביצוע העבירות עלול היה להביא לשלילת הימצאותו יחד עם משפחתו. השופט הוסיף שהעבירות בהן הורשע הנאשם היו מהחמורות שבספר החוקים. המדיניות המשפטית אימצה את הגישה שהעדיפה את האינטרס הציבורי על פני הנסיבות האישיות ולא הייתה סיבה לסטות ממדיניות זו בנסיבות המקרה דנן. זאת כל עוד נשקלו שיקולי הענישה לקולא ולחומרה. לבסוף, לאחר עריכת איזון בין השיקולים השונים, הגיע השופט לכלל מסקנה כי העונש הראוי בעניינו של הנאשם היה 12 שנות מאסר, מתוכן 10 שנות מאסר בפועל. עם זאת, השופט החליט שלא להטיל על הנאשם קנס. זאת עקב החשש תשלום הקנס יבוא על חשבון צרכי משפחתו וילדיו.